מסמך הדרישות של המאהל הירושלמי
ליאת בל סומר
03.08.11 / 09:21
הבוקר פורסם מסמך המדיניות הירושלמי. בהמשך היום ידונו במסמך כל מארגני המחאות מכל הארץ בכדי להגיע למסמך משותף
"אנו קוראים לממשלת ישראל לכרות ברית עם העם, ברית של אחריות. אנו אזרחי מדינת ישראל, יושבי המאהלים ותומכיהם, קוראים מליבה של החברה הישראלית – לא עוד! לא נשלים עוד עם מדיניות כלכלית- דורסנית הזונחת את זכויות אזרחיה. היום אנו דורשים שינוי מהותי בסולם הערכים החברתי. מהיום- יהא האדם וזכותו לחיים בכבוד- במרכז."
אלו הם יסודות הקיום הבסיסיים עליה נשענת ברית האחריות בין הממשלה לעם : דיור, חינוך, בריאות ורווחה. תנאים אלו לא יופקרו עוד לתנאי השוק ולא יהיו נתונים להפרטה הפרועה לה אנו עדים בשנים האחרונות.
אנו מחויבים להתנהלות אחראית ודמוקרטית. לפיכך אנו מציבים בזאת את עקרונות היסוד לשינוי ודורשים מהממשלה להציג את הצעדים המקצועיים המתאימים למבחן ציבורי פומבי. לא נשקוט עד לקבלת מענה מקיף לדרישתנו לחיים בכבוד במדינת ישראל.
דיור: הזכות לדיור היא זכות אלמנטרית של כל אחד ואחת מאזרחי ישראל. האחריות לממש זכות זו מוטלת על ממשלת ישראל. אנו דורשים מהממשלה לא להסיר מעצמה אחריות על זכויות האזרחים לקורת גג ולהימנע מפתרונות הכוללים הפרטת קרקעות המדינה והגדלת היצע ההקצאות לבעלי כוח, מבלי מחויבות דיור בר השגה לכלל אזרחי ישראל.
1. הסדרת חקיקה ראשית לדיור בר השגה: הכוללת תאריכי יעד ותקציבים "צבועים".
2. שינוי שיטת שיווק הקרקעות במדינה: הפסקת שיווק קרקעות לכל המרבה במחיר. הרחבת שיווק קרקעות לפי שיטת "מחיר למשתכן" אשר תותאם לקהלי יעד נוספים.
1. הפשרת חוק הדיור הציבורי: התחייבות להוציאו לפועל על ידי הפסקת הקפאתו בחוק ההסדרים.
2. האצת מימוש זכות הבניה - בניית תכנית קנסות ותמריצים לעידוד בנייה של דירות שכבר אושרו.
3. בלימת הצעת חוק הוד"לים בכנסת והתחייבות לשמירה על תהליכי תכנון מקצועיים, מדורגים ומאוזנים, הכוללים שיתוף ציבור ושקיפות.
4. טיפול בבעיית דירות תושבי חוץ- מהלך למיסוי והגדלת ארנונה לדירות "רפאים".מדיניות כלכלית/
המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל אינה משרתת את כלל האזרחים, ורובו המוחלט של העול מוטל על מעמד הביניים. נחוץ שינוי מהותי בניהול הכנסות והוצאות המדינה במקביל לטיפול שורש בתחום העבודה במשק, בצורה אשר תבטיח הגדלה מדורגת ואחראית בהשקעה התקציבית בחברה, על בסיס שינוי אופן גבית המס ובחינה של כלי מיסוי נוספים.
1. מיסוי צודק שימנע פגיעה בהכנסות המדינה והטבות מופרזות לבעלי אמצעים מחד, ויאפשר הוזלה משמעותית בעלות המחיה מאידך. הורדת המיסים העקיפים (מע"מ, בלו, רכישה וכו') ,העלאת המיסים הישירים (מס הכנסה ורווחי הון) והוספת מדרגות מס להגברת הפרוגרסיביות. ובכל מקרה, הקפאה מיידית של הרפורמה במס. 2. חיזוק מעמד העובד על ידי אכיפת חוקי עבודה - הכפלת פקחים על חוקי העבודה במשרה מלאה ואכיפה אפקטיבית של חוקי המגן, לרבות החוקים הנוגעים לשוויון בין נשים לגברים והגבלת ההעסקה באמצעות קבלנים וחברות כח אדם.
3. שינוי תפיסת ההפעלה התקציבית - הגדלת התקציב בהדרגתיות לטובת מימון צרכי המדינה, תוך העברתם של עודפי גביית מיסים לטובת הוצאה תקציבית, הפסקת השימוש בחוק ההסדרים לדחיית יישומם של חוקים חברתיים והגברת השקיפות של תקציב המדינה.
שירותי יסוד - חינוך חינוך הנו זכות יסוד במדינה ומהווה את הדרך להבטחת צמיחה אישית וצמצום פערים חברתיים-כלכליים. יש לבלום את מדיניות ממשלת ישראל המקצצת את תקציבי החינוך, אינה מעדכנת אותם על פי הגידול באוכלוסיה ומאלצת את ההורים לממן מכיסם את הוצאות החינוך. אנו דורשים חינוך ציבורי איכותי לכל אדם.
1. הכנת מהלך רב שנתי להחלת מדיניות חינוך: חקיקת חוק חינוך חינם מגיל 3 חודשים.
2. אימוץ שכר המורים וגודלי הכיתות לפי ממוצע ה-OECD 3.
3. הקטנת ההפרטה במערכת החינוך.
4. חלוקה דיפרנציאלית של תקציב החינוך לפי מעמד סוציו-אקונומי של התלמיד, כך שלילד ממעמד נמוך יוקצו המשאבים הנדרשים לשם הענקת הזדמנות שווה.
שירותי יסוד - בריאות כל אזרח בישראל זכאי לקבל מענה רפואי הולם לצרכיו, שאינו נקבע על בסיס גובה הכנסתו ואיזור מגוריו. על הממשלה מוטלת האחריות הבלעדית לחזק ולפתח את השירות הרפואי בכל חלקי הארץ ובמקביל לדאוג להעסקה הוגנת של אנשי המקצוע בתחום.
1. הגעה מיידית להסכם שיבטיח טיפול בכוח האדם במערכת הרפואית, זאת על בסיס שיפור התקינה בבתי חולים, דאגה לתנאי עבודה, שעות עבודה וחופשה, בעיקר בקרב ציבור המתמחים.
2. גיבוש תוכנית חירום להצלת חיזוק הרפואה הציבורית: בדגש על פתרון מצוקת האשפוז וקידום המקצועות הנמצאים במחסור.
3. התחיבות מעוגנת תאריך יעד לכינון מהלך לקידום הרפואה בפריפריה: הכוללת הוספת תקנים, פיתוח מחלקות, תוספת מיטות אשפוז ומשיכת רופאים, בניית תוכנית לפריסת בתי חולים.
שירותי יסוד – רווחה שירותי רווחה הניתנים מידי המדינה לאזרחיה הנזקקים מהווים יסוד אלמנטארי של מדינה חברתית וסולידרית. לאורך העשור האחרון ממשלות ישראל מסירות מעליהן את האחריות למתן שירותי רווחה ומעבירות אותה לידי המגזר השלישי. תופעה זו פוגעת פגיעה מרה ובלתי-נסלחת בשכבות החלשות ביותר באוכלוסיה, אותן שכבות בהן יש להשקיע את מירב המאמצים ומירב המשאבים בכדי לחזקן.
א. הפחתת העומסים הבלתי אפשריים במחלקות לשירותים חברתיים ורווחה באמצעות הגדלת תקני כוח האדם והשוואת תנאים של מסגרות מופרטות לאלו הציבוריות.
ב. בלימת הפרטת מוסדות רווחה ובריאות הנפש.
ג. חקיקה המעגנת את סל שירותי הרווחה לאזרח.
