בנק ישראל - גיוס החרדים לצה"ל ישדרג את הכלכלה של ישראל בכ 14 מיליארד שקל
11.12.25 / 12:03
לפי הבנק המרכזי - העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לשמר את הנטל הכלכלי הכבד הנובע מהשימוש הנרחב באנשי מילואים. התוצאה תהיה המשך הפגיעה בשוק העבודה, אובדן הכנסה משקית, עלות תקציבית כבדה ואובדן הכנסות ממיסים.
הבנק מזהה שתי בעיות מרכזיות: יעדי גיוס שבקושי עונים על המצב הקיים, וסנקציות שאינן רלוונטיות לחברה החרדית ולכן לא ישפיעו על החלטות הפרטים להתגייס
בנק ישראל פרסם היום (חמישי) ניתוח כלכלי ביקורתי שמטיל ספק ביעילות הצעת חוק הגיוס המונחת על שולחן ועדת החוץ והביטחון. לפי הדוח, גיוס משמעותי של גברים חרדים לצה"ל עשויה לחסוך למשק הישראלי בין 9 ל-14 מיליארד שקל בשנה, אולם החוק המוצע במתכונתו הנוכחית לא יביא לשינוי של ממש.
העלות הגבוה, לפי בנק ישראל היא שירות המילואים המתגבר שיש לו השלכות מקרו-כלכליות כבדות משקל.
העלות הכלכלית של חודש גיוס של איש מילואים בן 30 מגיעה לכ-38 אלף שקל. לעומת זאת, העלות הכלכלית של גיוס צעיר חרדי לשירות חובה נמוכה מאוד, משום שברוב המקרים הגיוס אינו מחליף השתתפות בשוק העבודה. יתרה מכך, הבנק מעריך שהגיוס עצמו עשוי דווקא להגדיל את התמריץ של צעירים חרדים להצטרף לשוק העבודה, משום שהוא יבטל את החובה להיות רשומים כלומדים בישיבה כתנאי לפטור מגיוס.
החישוב של בנק ישראל מראה שגיוס צעיר חרדי ל-32 חודשי שירות יכול להניב תועלת כלכלית של כ-22 אלף שקל לחודש שירות, אם בעקבות הגיוס תשתווה רמת התעסוקה של המתגייס לזו של יהודי לא-חרדי.
בנק ישראל מציג תרחיש שבו מצטרפים לצה"ל כ-7,500 גברים חרדים נוספים מדי שנה. לאחר הבשלת התהליך, המהלך יוסיף כ-20 אלף חיילי חובה לשורות הצבא ויאפשר חיסכון משמעותי בהיקף המילואים. התוצאה הכלכלית צפויה להיות דרמטית: הפחתה של לפחות 9 מיליארד שקל בעלות המשקית השנתית. אם תעסוקת החרדים תגדל במידה ניכרת בעקבות הגיוס, החיסכון עשוי להגיע עד 14 מיליארד שקל בשנה.
בנק ישראל מותח ביקורת חריפה על הצעת חוק שירות הביטחון המונחת בכנסת. לדברי הבנק, הנוסח הנוכחי לוקה בחסר ולא יביא לגיוס שעונה על הצרכים הביטחוניים. הבנק מזהה שתי בעיות מרכזיות בחוק. ראשית, יעדי הגיוס האפקטיביים נמוכים מדי ואינם גבוהים במידה ניכרת מהמצב הקיים. שנית, התמריצים הכלכליים שנקבעו בחוק הם בעלי אפקטיביות נמוכה, שככל הנראה לא תספיק אפילו לעמידה ביעדים הצנועים שהוצבו.
מערך הסנקציות שנקבע בחוק אינו מספק לדעת בנק ישראל. מדובר בפעולות שהזיקה שלהן לחברה החרדית נמוכה. הסנקציות המוצעות, כמו ביטול זכאות למלגות סטודנטים ומניעת העדפה מתקנת בהעסקה במגזר הציבורי, כלל אינן רלוונטיות, שכן תלמידי ישיבות ממילא אינם רשאים לעבוד או ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה.
גם הסנקציות שייכנסו לתוקף לאחר קביעה של אי-עמידה ביעדים אינן אפקטיביות מספיק: מניעת השתתפות בתוכניות לסבסוד דירה ופטור ממס רכישה ניתנות לעקיפה פשוטה על ידי המתנה לגיל 26, שבו הסנקציות בטלות, וגם שלילת סיוע במעונות היא סנקציה חלקית בלבד.
הבנק קורא לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צורכי הצבא, ויכלול תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים. המסר ברור: ללא שינוי משמעותי בחוק, ישראל תמשיך לשלם מחיר כלכלי כבד.
