שׁוֹמְרַן דַּפִּים - מכירים את השקית השקופה הזו ששומרים בה דפים? חלק מכנים אותה שמרדף, חלק סתם קוראים לה בפשטות ניילונית. השם התקני כאמור הוא שׁוֹמְרַן דַּפִּים ובקיצור פשוט שומרן. המונח שומרן נקבע בהשראת מונחים אחרים במשקל פועלן המציינים אמצעים לשמירת ניירות ולתיוקם: חובקן, כורכן, עוטפן, סודרן ועוקדן (קלסר), אושר באקדמיה בשנת תשס"ו (2006). התשובה אם כן היא ג'.

מְחִיקוֹן הינו טיפקס ולכן התשובה היא ג'.

שְׁאֵלַת בְּרֵרָה - איך אתם אוהבים את המבחן שלכם? פתוח או אמריקאי? כך או כך חשוב שתדעו שהביטוי התקני לשאלה אמריקאית (שאלה במבחן שמוצעות בה כמה תשובות, ועל הנבחנים לברור מתוכן תשובה נכונה אחת או יותר) הינו שְׁאֵלַת בְּרֵרָה. כמו כן מבחן שיש בו שאלות בררה נקרא מִבְחַן בְּרֵרָה. 
המילה בררה מציינת את הפעולה של הבורר, בדומה לשימושה במשפט "הבררה בידכם", וזו משמעותה הראשונית של המילה. יש הנוקטים את הצירוף המסורבל 'שאלת רב־בררה' על פי המשמעות המשנית של בררה לציון אחת האפשרויות שנבררו. ואולם המונח התקני הוא 'שאלת בררה' כאמור. המונח אושר באקדמיה בשנת תשס"ב (2002). התשובה הנכונה היא ד'.

חִשָׁכוֹן הוא בלקאאוט. התשובה הנכונה אם כן היא א'.

קֶטַע עָלוּם - תמיד יש את הילד בכיתה ששואל את המורה "יהיה אנסין במבחן?". מעתה למדו את אותו הילד לשאול באופן תקני: "המורה, האם יהיה קֶטַע עָלוּם במבחן?". הפירוש המדויק הוא טקסט במבחן שנשאלות עליו שאלות או שיש לתרגמו – בלי שהיה באפשרותם של התלמידים להכינו מראש. 
המילה עָלוּם היא אחת משורה של מילים המציינות הסתרה: גָּנוּז, חָתוּם, כָּמוּס, סָפוּן וצָפוּן, סָתוּם, סָמוּי ועוד, והיא קרובה אל המילים תַּעֲלוּמָה ונֶעֱלָם. יש 'פרשיות עלומות', 'פרק עלום מן העבר', 'עלום שם' (אנונימי), 'ביצה עלומה' (ביצה שיצקו אותה שלמה לנוזל רותח והחלמון נעלם בתוך החלבון) וגם 'קטע עלום'. המונח אושר באקדמיה בשנת תשנ"ד (1994). התשובה הנכונה היא ב'.

מַדְגֵּשׁ הוא מרקר והתשובה הנכונה היא ג'.

עִטּוּי - עיטוי הוא ציפוי של יריעת ניילון (דקה או עבה) המודבקת בחימום ובלחץ על צדו האחד או על שני צדיו של נייר או קרטון. נוהגים לְעַטּוֹת כרטיסים (כגון כרטיס תלמיד, כרטיסי עבודה לתלמידים), כריכות של ספרים, דפי ספרים לפעוטות ועוד. השורש עט"י מוכר מן הפעלים עָטָה ("עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה", תהלים קד, ב) והֶעֱטָה ("הֶעֱטִיתָ עָלָיו בּוּשָׁה", תהלים פט, מד), משם התואר עָטוּי (עטוי מעיל, עטוי פלומה) ומשם העצם מַעֲטֶה. המשמעות המשותפת לכל אלו היא כיסוי ועיטוף. המונח עיטוי אושר באקדמיה בשנת תשס"ד (2004). התשובה הנכונה היא ד'.

מַצְבֵּעַ הוא טוש, לורד ולכן התשובה היא ג'. 

מה מקור צירוף המילים 'בית ספר' ?

צירוף המילים 'בית ספר', המוכר לכל ילד, היה מוכר גם לילדים שחיו בתקופת חז"ל. בית הספר נזכר במשנה ובתוספתא, ובתלמודים אף מסופר על תולדותיו.

הסֵפֶר שעל שמו קרוי בית הספר הוא התנ"ך. הילדים הרכים – תינוקות של בית רבן – למדו מקרא מן הספר, והבוגרים יותר שיננו תורה שבעל פה בבתי תלמוד או בבתי מדרשות: "ארבע מאות וששים [גרסה אחרת: ושמונים] בתי כנסיות היו בירושלים, וכל אחת ואחת היה לה בית ספר ובית תלמוד – בית ספר למקרא ובית תלמוד למשנה" (ירושלמי כתובות יג:א, עג ע"ד; מגילה ג: א, כג ע"א).
תוכלו למצוא כאן מידע נמעניין נוסף על חינוך בראי האקדמיה ללשון - חגיגת העברית במרשתת

מילים חדשות שאושרו לאחרונה

הנה מספר מילים שאושרו ממש עכשיו בחודש דצמבר על ידי האקדמיה ללשון עברית:

נֶכְדָּן הוא נכד האח או האחות, דּוֹד רַבָּא ודוֹדָה רַבְּתָא הם אחֵי הסב או הסבה, כשתרצו להזמין חברים לאירוע חברתי של "על האש" תזמינו אותם למִצְלֶה, אם הילדים רוצים זְלֹלֶת הם בעצם מבקשים לאכול ג'אנק פוד, עוּגוֹנִית היא קאפקייק, השׁוֹקוֹלָדַאי הלוא הוא האדם שמקצועו עיבוד והכנה של ממתקים ומוצרים משוקולד והמִגְדְּנַאי הוא קונדיטור. כשמשהו מתקלקל בבית ואבא מתעקש לנסות ולתקן בעצמו אך לבסוף מזמין את התִּקּוּנַאי שהוא ההנדימן, כשתבואו להוציא דרכון עליכם להצטייד בתְּמוּנָה מְזַהָה שהיא בעצם תמונת פספורט ואילו כשהאינסטלטור יבוא לשחרר את הסתימה הוא לא ישתמש בפומפה אלא בפַּמְפֶּמֶת.