ביקורת קולנוע: להיות כחול זה גזעי
שירי דדון
25.08.11 / 13:28
תגים:
שירי דדון
קומדיה משפחתית גדולה על גיבורים קטנים - הסרט "הדרדסים"
שמחתי להיות שוב ילדה לערב אחד, כשהלכתי אתמול עם אחיינים שלי בני ה-6,8,ו-4 לסרט "הדרדסים" הסרט המגולל את עלילתם של היצורים הכחולים החמודים ב"תפוח הגדול". הם נופלים מהעולם הקסום שלהם ונוחתים בעולם שלנו ליתר דיוק באמצע הסנטרל פארק בניו-יורק.
כאשר הקוסם הרע, גרגמל וחתולו "חתחתול", פולשים לכפרם הקסום של הדרדסים, הם נמלטים דרך מעבר סודי, המתגלה פעם ביובל, כאשר הירח הופך לכחול. בקצהו השני של המעבר נגלה לעיניהם עולם שונה מכל מה שהם מכירים - העיר ניו יורק. דרדסאבא, ביש גדא, בר מוח, רגזני, נועזי ודרדסית אבודים במנהטן, ללא יכולת לחזור לביתם האהוב שבכפר, מחליטים הדרדסים, בראשותו של דרדסאבא, לייצר ירח כחול, כדי שיוכלו לחזור הביתה, לפני שגרגמל יימצא אותם.
מי שמסייעים לדרדסים בזמן שהותם בניו יורק, הם בני הזוג האנושיים, פטריק וגרייס וינסלו (השחקנים ניל פטריק האריס וג'יימה מייס) המצפים לילדם הראשון. היצורים הכחולים מטלטלים את חייהם של בני הזוג, ובייחוד את אלו של פטריק, העובר משברים בחייו המקצועיים והאישיים, פטריק חושש שהוא לא יהיה אבא טוב ודרדסאבא מעביר אותו סדנת הורות מזורזת. שאר הדרדסים האהובים מפעילים את הקסם שלהם כדי לעזור לו בעבודתו.
כוכב הסרט לטעמי הוא ביש גדא אשר גרייס עוזרת לו להבין ששמו לא חייב להגדיר אותו וכי גם הוא יכול להיות גיבור מה שבעצם מתברר כנכון ביש גדא הוא זה ש"מדרדס" את גרגמל הרחק מהם לתמיד.
הדרדסים היא קומדיה גדולה על גיבורים קטנטנים, קומדיה שנונה, לא לילדים בלבד, אלא גם להורים שגדלו על הסדרה הקלאסית. זהו סיפור על משפחה ואמונה עצמית. בצאתנו מהסרט אני חושבת שאני ואחותי נהנינו אף יותר מהילדים שאיתם הלכנו כאחת שגדלה על הסדרה של היצורים החמודים הכחולים.
הדרדסים שעשעו כל כך הרבה אנשים לאורך מספר דורות ברחבי העולם. לא רק בגלל שהם מתוקים, הם גם מייצגים אנושות במיטבה ''הם מדגישים לילדים ולכולם את עקרונות המשפחה ואת החשיבות של שיתוף הפעולה. יתרה מזאת, הם תמיד רואים את הטוב בבני האדם. הם אכפתיים ודואגים אחד לשני''.
החוויה האישית שעברתי בסרט החזירה אותי אחורה כל כך הרבה שנים לסדרה האהובה על היצורים הקטנים, החכמים והכחולים. בהחלט אחד הסרטים שנהניתי בהם לאחרונה בבית הקולנוע. שעה אחרי הסרט היינו עוד "באווירת הכחול" "דירדסנו" את עצמנו לרכב עם חיוך גדול והנאה גדולה. אני בניגוד לגרגמל כן אוהבת את הדרדסים. ותודה לאחיינים הקטנטנים שלי ש"הכריחו" אותי לבוא עימם לסרט!
