שבר בקרסול - טיפול שמרני מול ניתוח

מהו שבר בקרסול?

לפני שנבחן את שתי דרכי הטיפול הנפוצות ביותר, כדאי שנבין מה זה שבר בקרסול בעצם. במקרה של טראומה בעצם חזקה הנגרמת למפרק, עקב תאונה או סיבוב הקרסול, עצמות המפרק עשויות להישבר. לעיתים השבר מתרחש אחת בלבד ובמקרים חמורים עשוי להתרחש שבר בכמה אזורים. לרוב אבחון חומרת השבר יעשה באמצעות צילום רנטגן, אך תיעשה גם בדיקה קלינית כדי להבין את חומרת הכאב שממנו סובל המטופל, והאם יש אובדן תחושה באזור כלשהו בשל לחץ המופעל על כלי־דם וכמה נפגע טווח התנועה.

פעמים רבות ישנו בלבול בין נקע בקרסול לבין שבר בקרסול, שכן תסמיניהם עשויים להיות דומים. נקע בקרסול נגרם מפגיעה ברצועות המפרק בלבד, לכן ההחלמה מהירה יותר והכאב יהיה קטן הרבה יותר. שבר בקרסול לרוב יביא להופעת תסמינים כמו שטפי דם, פגיעה משמעותית בטווח התנועה של המפרק, שינוי מבני של המפרק, חוסר יכולת לדרוך על כף הרגל ועוד. ישנם מקרים שבהם השבר הוא שבר פתוח, כלומר מעוצמת המכה גם העור באזור המפרק נקרע.

שבר בקרסול – טיפול שמרני

המשמעות של טיפול שמרני היא שלא נעשית התערבות כירורגית כדי לטפל בשבר. במקרה של שבר בקרסול, טיפול שמרני יתאפשר רק במקרים שבהם השבר הוא פשוט, לא מרוסק, ללא תזוזה וכאשר העור אינו קרוע. בטיפול יצטרך המטופל להיות עם גבס או קיבוע כלשהו שיחזיק את המפרק במקומו, כדי לאפשר איחוי תקין של העצם וריפוי של הרקמות. במקרים קלים במיוחד לא יצטרך המטופל גבס כלל, אלא רק חבישה של המקום. בניגוד לנקע, שבו ההמלצה היא לחזור ולהפעיל את המפרק כמה שיותר מהר, בשבר אסור בשום אופן להפעיל משקל על המפרק בזמן ההחלמה. הרופא המטפל עשוי להורות על נטילת משככי כאבים להקלה בזמן ההחלמה. לאחר ההחלמה מומלץ לעבור טיפול פיזיותרפיסטי כדי לוודא שהמפרק יחזור לטווח תנועה מלא.

שבר בקרסול – טיפול ניתוחי

במקרים שבהם השבר הביא לפריקה של הקרסול, לשברים קטנים בשל ריסוק או לקרע בעור, יהיה צורך בהתערבות כירורגית. במקרה שכזה הניתוח נועד להחזרת המפרק למקומו, קיבוע של המפרק כדי להבטיח החלמה במנח הנכון, פינוי שברים קטנים אם ישנם וסגירה של העור במקרה של קרע. הקיבוע יעשה על ידי ברגים, פלטות או מסמרים בהתאם להחלטת המנתח כמובן ולמצב השבר. ישנם סיכונים בניתוח זה כמו בכול ניתוח, למשל עלול להתפתח זיהום, השבר עשוי לזוז על אף הקיבוע ועוד. יחד עם זאת יש דרכי התמודדות עם כל התופעות הללו ולא ניתן לוותר על הניתוח אם הוא הכרחי.

לאחר הניתוח חל איסור על הפעלת משקל על הרגל למשך כשבועיים. המפרק יקובע באמצעות גבס או מגף ייחודי. יינתנו גם משככי כאבים כדי לסייע למטופל בהחלמה. לאחר שהגבס או המגף הוסרו וניתן שוב לדרוך על הרגל, יידרש טיפול פיזיותרפיסטי להחזרת טווח תנועה מלא למפרק.