מיקרוקוסמוס בתוך חומות: ניהול צוותים הטרוגניים במעבדה הירושלמית

דמיינו את הסצנה הבאה: יום שלישי בבוקר, חדר ישיבות סטנדרטי באזור התעשייה הר חוצבים. סביב השולחן יושבים מנהל פרויקט חרדי שגר ברמות, מפתחת תוכנה ערבייה מבית צפאפא, ומנהל שיווק חילוני שגר בנחלאות ועדיין מתאושש מההופעה של אתמול בלילה בצוללת הצהובה.

זו לא התחלה של בדיחה, וגם לא תסריט אוטופי של "מזרח תיכון חדש". זו המציאות העסקית היומיומית בירושלים. בעוד שתל אביב נהנית לעיתים מהומוגניות יחסית, עם בועה של הייטק וקורקינטים, ירושלים היא ה"שטח". היא המקום שבו השבטים השונים של החברה הישראלית לא רק חולקים מדרכה, אלא גם חולקים יעדים עסקיים, דד-ליינים ולחצים ארגוניים.

עבור מנהלים רבים, הסיטואציה הזו היא כאב ראש לוגיסטי: איך מתמרנים בין לוח השנה העברי ללוח המוסלמי? איך מגשרים על פערי שפה ומנטליות? אבל עבור המומחים בחברת הייעוץ הארגוני שאיה הכאוס הירושלמי הוא למעשה מכרה זהב של פוטנציאל ניהולי.

חיכוך יוצר אנרגיה והשאלה היא לאן מנתבים אותה

"ירושלים היא מיקרוקוסמוס עם קסם ומורכבות בו זמנית" מסבירה אלינור, מנכ"לית החברה. "זו העיר שבה גדלתי, ומכאן גם ספגתי את ההבנה העמוקה של לחיות בתוך קונפליקט ואהבת הזולת בו זמנית. מצד אחד הבית שלנו בשכונת הקטמונים היה פתוח תמיד ותוסס, מוקד עלייה לרגל של כל הדתות, המגזרים והעדות. החל מ'אבו חאלד' שעבד שנים רבות בחברת ההובלות של אבא שלי, והיה לי כמו לסבא שלישי, ועד לעובדים בעסקיו האחרים של אבי מבלגיה, מרוקו, רומניה ועוד ועוד". לצד זאת מתארת אלינור, את המורכבות והקונפליקטים שספגה כילידת העיר ירושלים, אשר מכנסת לתוכה ערב רב של דתות ומגזרים. "דריכות על רקע פיגועים ואירועי טרור שונים יצרו מתח גדול בעיר, וביום למחרת קמנו לבוקר משותף עם השכנים שלנו מבית צפאפא, לשגרה שמאלצת אותנו להמשיך לעבוד ולחיות יחד, וטוב שכך - שם העוצמה שלנו כישראלים".

מה שקורה כאן היום בתוך המשרדים, יקרה בשאר הארץ בעוד עשור. האתגר הגדול של מנהלים בעיר הזו הוא לא 'להעלים' את ההבדלים, אלא להפוך את המגוון הזה למנוע צמיחה. אנחנו קוראים לזה 'ניהול המתח הקונסטרוקטיבי' - גישה שהופכת את הקונפליקט מאיום לאנרגיה יצרנית שמזיזה תהליכים קדימה.

בתיאוריה הארגונית, צוותים הומוגניים (שבהם כולם חושבים אותו דבר, נראים אותו דבר וגרו באותן שכונות) הם אמנם צוותים נוחים מאוד לניהול, אבל הם גם הראשונים להיתקע בקיבעון מחשבתי. לעומת זאת, צוותים הטרוגניים, כמו אלו האופייניים לירושלים, מחזיקים בפוטנציאל חדשנות אדיר. הסיבה פשוטה: כשחברי הצוות רואים את העולם דרך משקפיים תרבותיים שונים לחלוטין, הפתרונות שהם מביאים לשולחן הם מגוונים יותר, יצירתיים יותר ומכסים יותר "שטחים מתים".

המשמעות בשטח היא שיפור דרמטי בממשקים התפעוליים: כשצוות הפיתוח או השירות מבין לעומק את הניואנסים של כלל המגזרים, המוצר מותאם טוב יותר לקהל הרחב, ומדדי שביעות רצון הלקוחות (CSAT) עולים בהתאמה.

אבל, וזה אבל משמעותי וחשוב, כדי שזה יעבוד צריך ניהול מדויק. ללא יד מכוונת, השונות הופכת לניכור. זה בדיוק המקום שבו ייעוץ ארגוני בירושלים, כזה שמכיר את הדנ"א הייחודי של העיר, הופך לקריטי. אתגרים בתוך צוות הם דבר טבעי - גם כשיש דמיון ברקע של חברי הצוות, אך בצוות עם הטרוגניות גבוהה - ישנו כר פורה לאתגרים שיכולים בקלות להפוך לשדה של תככים וקונפליקטים שקשה לגשר עליהם ועלולים להוביל לפגיעה משמעותית בביצועים העסקיים.

הכלים של שאיה: איך בונים גשרים ארגוניים בסביבה מרובת תרבויות?

ב"שאיה", המתמחים בליווי תהליכים ארגוניים מורכבים, מזהים שלושה שלבים קריטיים בהפיכת צוות מגוון לנבחרת מנצחת:

יצירת "זהות-על" ארגונית

לפני שהעובד הוא ירושלמי, בית"רי, יהודי, חסיד או ערבי – הוא עובד הארגון. התפקיד של הייעוץ הארגוני הוא לעזור להנהלה לזקק חזון וערכים שיהיו חזקים מספיק כדי לשמש "דבק" שמחבר בין הזהויות השונות. כשהמטרה העסקית ברורה ומשותפת, הזהויות האישיות לא נמחקות, אלא מתגייסות לטובת המשימה.

תרגום תרבותי – הרבה מעבר לשפה

"אנחנו מלמדים מנהלים להיות 'מתורגמנים' של סיטואציות," אומרת אלינור. זה לא רק לתרגם מערבית לעברית, אלא להבין קודים התנהגותיים. למשל, איך נתפסת סמכות בתרבויות שונות? איך מביעים ביקורת? מנהל שמצויד בכלים של "שאיה" יודע לפעול בסיטואציות שונות כדי לייצר את הגשר בזמן אמת, ולא לאפשר לחורים קטנים להפוך לבורות ארגוניים.

נרמול הקונפליקט וניהול השיח

בארגונים רבים מנסים "לטאטא" את השונות מתחת לשטיח, אבל הגישה של "שאיה" הינה להביא את השונות לידי ביטוי ולהנות מהמגוון התרבותי ומהפערים באופן שיוביל לעוצמה והתחזקות של הצוות.

המודל הירושלמי כיתרון תחרותי גלובלי

בעולם גלובלי, היכולת לנהל שונות היא כבר לא "Nice to have", אלא כורח הישרדותי. חברות בינלאומיות משקיעות מיליונים בתוכניות Diversity & Inclusion (גיוון והכלה). בירושלים, הגיוון הזה מגיע בילט-אין.

ארגונים ירושלמיים שמשכילים להיעזר בליווי ארגוני מקצועי מגלים שהם מפתחים "שריר" ייחודי. המנהלים שלהם גמישים יותר, העובדים שלהם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר, והפתרונות שלהם יצירתיים יותר. "אנחנו רואים שוב ושוב איך מנהלים שעברו תהליכי פיתוח אצלנו מצליחים לפצח אתגרים שמנהלים אחרים נשברים מולם. ראינו ארגונים שיישמו את המודל ודיווחו על עלייה ברווחיות וקיצור זמני תגובה, פשוט כי התקשורת הפנים-ארגונית הפכה ממכשול למכפיל כוח." מסכמת אלינור. "המורכבות של ירושלים היא לא באג, היא פיצ'ר. מי שיודע לנהל כאן, יידע לנהל בכל מקום בעולם".

סיכום: העתיד כבר כאן

העיר הזו היא הרבה דברים: קדושה, עתיקה, מורכבת וסוערת. אבל עבור הקהילה העסקית והארגונית, היא קודם כל הזדמנות. הזדמנות לבנות מודלים חדשים של עבודה משותפת, של שבירת סטראוטיפים ושל צמיחה מתוך שונות.

בפעם הבאה שאתם נכנסים לישיבת צוות ומסתכלים סביב, אל תחפשו את המכנה המשותף הנמוך ביותר. חפשו את ההבדלים. שם בדיוק, בעזרת הכלים הנכונים וההכוונה המקצועית של מומחי "שאיה", מסתתרת פריצת הדרך הבאה של הארגון שלכם.

רוצים להפוך את המגוון האנושי בארגון שלכם ליתרון אסטרטגי? המומחים של שאיה כאן כדי להפוך את המורכבות להצלחה >> https://shaya.org.il