הקשר בין שעות עבודה רבות לבין חרדה ודיכאון

עבודה היא דבר חשוב. היא מקור לפרנסה, מאתגרת, מחדדת את תפקוד המוח, מייצרת חברויות חדשות. או לפחות עונה על חלק מהצרכים הנ"ל. אך גם לעבודה צריך לשים גבול. אם קשה לכם לעזוב את המשרד, אם אתם בודקים מיילים והודעות סביב השעון וסוף השבוע מוקדש אצלכם לעבודה - כנראה שקיימת בעיה.

התשובה לשאלה מדוע אנו עובדים כל כך קשה איננה פשוטה כפי שהיא נדמית, מעבר לתשובה הברורה מאליה- כולנו צריכים להתפרנס, במדינה שבה יוקר המחייה רק הולך וגדל- התשובות לכך רבות ומגוונות, ומשיקות לתחומי הכלכלה, הפסיכולוגיה והסוציולוגיה.

מדינת ישראל מדורגת כאחת המדינות עם הכי הרבה שעות עבודה, אך גם ביעילות נמוכה ביחס למדינות עם כלכלה דומה. ניתן להעריך כי הסיבות לכך הן החל מהבירוקרטיה הרבה הקיימת במדינה בשילוב עם השירות הצבאי הארוך שהחדיר תפיסת זמן משובשת, הדבר הוביל להורדת ערכן וחשיבותן של שעות הזמן בחיינו.

אך לשעות העבודה הרבות ולמירוץ הבלתי נגמר בעבודה ישנן השפעות מרחיקות לכת על הבריאות שלנו. תחילה זה יבוא לידי ביטוי בצורה של עצבנות, אימפולסיביות ועייפות וכן יגרום למיחושים פיזיים שונים בהמשך הדבר עלול להגיע עד לכדי רמה של דיכאון והפרעת חרדה.

על הקשר בין שעות עבודה רבות ובין דיכאון וחרדה:

מחקר שנערך באנגליה מגלה כי שעות עבודה רבות מכפיל את הסיכון ללקות בדיכאון ובחרדה. במחקר, השתתפו 2,123 נשים וגברים אחריהם עקבו החוקרים במשך שש שנים. מרבית המשתתפים עבדו כ7-8 שעות ביממה. 37% מהמשתתפים עבדו 9-10 שעות ביממה ואילו 11% עבדו 11 שעות ויותר. החוקרים מצאו כי המשתתפים שעבדו מעל ל11 שעות היו בסיכון גבוה פי 2.3-2.5  ללקות בדיכאון עמוק ובחרדה, בהשוואה לאלה שעבדו 7-8 שעות.

יש לציין שאין זה המחקר הראשון שמצא קשר בין שעות עבודה רבות לפגיעה במצב הנפשי. בשנת 2007 פורסם מחקר בריטי בו נבדקו כ1000 צעירים ממנו עלה כי בקרב 45% מהנבדקים נמצאו מקרים חדשים של דיכאון וחרדות שיוחסו ללחץ בעבודה.

חשוב לזכור כי אדם שסובל מהפרעת חרדה, ובוודאי מדיכאון- תפקודו הכללי נפגע. הוא עשוי לבצע טעויות רבות מעובד שמצבו הנפשי תקין, ויתקשה לעבוד כרגיל. צפוי שעובד במצב כזה דווקא יחסיר ימי עבודה ולא יפגין נוכחות והתמדה. בסופו של דבר, עובד עם חרדה ודיכאון מתפטר.

אפשר גם אחרת?

מדינות רבות, שממשלותיהן כבר הפנימו את היקף הבעיה, ביצעו מחקרים שמטרתם לאמוד את עלות הנזקים. בישראל טרם נעשה מחקר שכזה. יש מדינות שאף הגדילו לעשות וחוקקו חוקים במטרה להגן על העובדים מפני לחץ ושעות עבודה מרובות. כך, למשל, צרפת וגרמניה אוסרות על שליחת מיילים לעובדים לאחר שעות העבודה, בנורבגיה ישנה אפשרות לתבוע את המעסיק במקרה ונפגע מעומס בעבודה. ובתי המשפט בבריטניה כבר פוסקים פיצויים לטובת עובדים שנפגעו בעקבות לחץ בעבודה.

עד שבישראל יתחילו בנקיטת צעדים לטובת העובד, מה ניתן לעשות?

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול CBT, או בשמו המלא – Cognitive Behavioral Therapy, עוסק באותן מחשבות והתנהגויות אשר מובילות אותנו שוב ושוב אל תחושות של סבל. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, מהווה שיטה טיפולית רחבת-היקף אשר ביכולתה להציע פתרונות ממשיים לבעיות רגשיות מהותיות. מדובר למעשה באוסף גישות טיפוליות שיעילותן הוכחה מחקרית, ובמיוחד בהתמודדות עם דיכאון, הפרעות חרדה ופוביות ספציפיות.