סיכום שנת תשע"א במוסיקה הישראלית



מוטי פרנסיס: מסכם עבורנו את השנה שחלפה במוסיקה הישראלית

שנת תשע"א היתה שנה לא קלה לרוק/פופ הישראלי, לא צריך להיות חכמים גדולים כדי להבחין בכך שהמוזיקה הים-תיכונית השאירה עשן לשאר הז'אנרים בעולם המוזיקה הישראלי, אך יחד עם זאת היו כמה אמנים שבלטו והצליחו להביא משהו חדש ואיכותי.
 

נתן גושן
השנה לא היו יותר מדי תגליות במוזיקה שלנו, אך המעט שהיו הצליחו ובגדול.
 
הבולטים בניהם הם: נתן גושן ולירן דנינו. שניים אשר יושבים על אותה משבצת מוזיקלית וגם משתפים פעולה אחד עם השני. (גושן כתב והלחין לדנינו). לירן דנינו הצעיר והזכור לטובה מ"כוכב נולד", שיחרר השנה שני סינגלים משובחים: "עדיין ריק" ו"ללכת", שניהם כבשו את תחנות הרדיו וגם את הקהל.
 
נתן גושן מצידו, אחד המועמדים הבולטים ביותר לתואר "שיר השנה" עם "כל מה שיש לי", שיר שלא השאיר את בנות ישראל אדישות לאור המילים שכבשו. הלחן, הביצוע המיוחד ויש שיגידו גם מראהו של גושן. הסינגלים הנוספים שהגיעו אחריו "איפה את" ו"גבולות הגיון" רק חיזקו את הדבר.
 
אמן נוסף שבלט במוזיקה הישראלית השנה, ואם הייתי צריך לערוך מצעד אישי משלי היה קוטף אצלי בקלות את תואר "זמר השנה", הוא עידן עמדי.
עמדי הוא בין האמנים הבודדים שהצליחו השנה לשבת על התפר ולכבוש כמעט את כולם. מחד, את חובבי הרוק הישראלי ומאידך, גם את חובבי הז'אנר הים-תיכוני.
 
ארבעת הסינגליעידן עמדים שהוציא ("כאב של לוחמים", "תשליך", "רץ אל האור" ו"אלייך") הוכיחו שגם בתקופה בה נדמה שהמילים הן לא ראש מעייני היוצרים. כשבאמת משקיעים בטקסטים איכותיים הם מצליחים לגעת ולרגש. אם אתם מקשיבים לאלבום של עמדי, קחו איתכם את חוברת המילים ותבינו אפילו יותר כמה איכות יש בבחור הירושלמי המוכשר.

על אותו קו תפר דמיוני בין ה"ישראלי" ל"ים תיכוני" (ההשוואה היא רק לצורך ההדגמה)כולנו מסכימים שהז'אנרים כולם יושבים תחת קטגוריית ישראלי, נכון?) על הקו הזה הצליח לשבת גם אדיר גץ שקלט את הנוסחה המוצלחת של הקצב הלטיני. גם אצלו רצוי לשים אוזן על הסינגל הראשון והיפיפה שהצליח פחות "הבחור הביישן על פסנתר".
 
פוליקר חזר למוזיקה היוונית והצליח באופן יחסי עם "פומה פומה" הסוחף, מוש בן ארי הצליח לשלב גם השנה מזרח ומערב, אך איבד נראה כאילו איבד מעט מהייחודיות המוזיקלית שאפיינה אותו עד היום, אתניקס עשו קאמבק יפה שהחזיר אותם (ובצדק) לתודעה הישראלית, אך דווקא עידן רייכל, יש שיגידו ה-קונצנזוס של המוזיקה הישראלית, לא הצליח לשחזר את ההצלחה הגדולה של כל השירים שיצאו עד היום.

עוד מתחילת השנה דובר על הפרויקט שלו יחד עם אביב גפן, פרויקט אשר ניפק שני סינגלים שלא הצליחו במיוחד ומיד אחריהם עשה רושם כפרויקט מתפוגג.
בנוסף, הוציא רייכל כמה שירים מהאלבום המשולש, אחד מהם, סינגל נוסף עם שמעון בוסקילה, זכה להתעלמות כמעט מוחלטת מהתקשורת הישראלית.

עידן חביב
שיר אחד שכן הצליח לפרויקט השנה, היה הסינגל "אמא, אבא וכל השאר" מתוך פרויקט ההנצחה של גלי צה"ל "עוד מעט נהפוך לשיר". השיר חשף בצורה גדולה יותר את עידן חביב, שהוציא גם הוא אלבום בכורה מוצלח, ברובו נוגה, אך יפה במיוחד של אחד מפליטי "הישרדות". בעקבות הביצוע היפה נתנו תחנות הרדיו הזדמנות גם לסינגל עצמאי של חביב-"מחכה", שהצליח באופן לא רע בכלל בתחנות השונות. גם על האלבום הזה, שמעט פוספס, מומלץ לשים אוזן.

 

דור דניאל חזר גם הוא עם אלבום שני "עשרה חודשים", אלבום שלא הצליח לשחזר את היסטריית אלבום הבכורה, מלבד הסינגל הראשון מתוכו, "קורא לך", אשר הצליח מאוד.
הפופ הישראלי מראה סימני התאוששות עם סינגלים חדשים וטובים שיצאו לאחרונה של הראל סקעת, חן אהרוני, לירן נוטיק ועוד. לעומתו הרוק הישראלי הלך ודאך השנה: אסף אמדורסקי, אפרת גוש, ג'ירפות, דנה ברגר ועוד, לא הצליחו לשחזר שנים יפות ומוצלחות.


במבט קדימה שווה לזכור את השמות הבאים:

 דור ברין, בחור צעיר ומוכשר מבאר יעקב אשר שיחרר שלושה סינגלים מוצלחים מאוד וסימנו אותו כאחד הקולות המבטיחים לשנים הקרובות.

מוריה אור, שמזכירה מאוד את קרן פלס אך מביאה איתה משהו קליל, מרענן וצעיר. הסינגל הראשון שלה שיצא לא מזמן מסקרן לגבי ההמשך.

שקד יהוד, הוציא השנה שני סינגלים יפים. נע באיזור הרוק הישראלי רך עם מילים אשר בחלקן מחוברות למקורות ואליעד נחום, השם לא סתם נשמע לכם מוכר... הילד בר, מהסדרה "שמש", עושה את צעדיו הראשונים בעולם המוזיקה והסינגל הראשון שהוציא לפני כשבועיים מסמן אותו חזק מאוד, גם בגזרת האמנים שנייצא לחו"ל.

בשביל האמנים, תחנות הרדיו ובעיקר בשבילנו, נקווה שתהיה שנה של מוזיקה ישראלית טובה!

שלכם, מוטי פרנסיס.


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה