דיבורים כמו חול ואין מה לאכול

התופעה המדוברת שבה דיג'יים רבים משתמשים במיקרופון לאמצעי בידור לא מתאים בעליל בלב ליבו של הבילוי שלנו, תופסת תאוצה מפעם לפעם וממש מזכירה לנו אירוע שמחה (אפרופו קיץ) והורסת לבליינים את ההנאה מהמוסיקה וכייף החברתי. לאורך השנים בהם אני חייה את חיי הלילה ניסיתי להבין את הרעיון שעומד מאחורי הדיבורים והפטפוטים של בעלי מועדונים, דיג'יים ובפעמים רבות גם של היחצנים. כמו שאתם וודאי משערים, חוץ מניסיון להרים את הערב ולהעיר את הקהל, לא באמת ישנו רעיון הגיוני שיכולתי לשער שהוא לטובת הבליינים.

במידה ואנשי הלילה אכן מאמינים שהתופעה עוזרת לבילוי ולהנאה שלנו, אני עדיין לא מצליחה להבין ומחפשת תשובה לשאלה- למה כל אדם שני שלוקח חלק בעשיית ההפקה, מרשה לעצמו לצעוק לתוך האוזניים הרגישות שלנו וגם לחשוב שהטונים שלו משתלבים יחד עם הסט של טייסטו? אם יש בליין או שניים שחושבים שהדבר הוא נכון ותורם לערב, תרשו לי לתקן אתכם ולהודיע רשמית כי לא כל אדם שמגיע לבלות, ובמיוחד בפערי גילאים מסוימים לא נהנים מהדבר ואפילו רואים בו כגורם הורס לחווית הבילוי שלהם.

הפקות גדולות ומטורפות של אנשי לילה מן הגדולים בתחום, דווקא לא מתקרבים לעמדת הדיג'יי ורואים בה כקדושה אך ורק למוסיקה ולמי שמנגן בה. אין צורך במסיבה טובה להשתמש במוסיקה ולדבר בלי סוף, לפרגן לכל הקהל פרטני, לאחל מזל טוב ליום ההולדת לכל חמישים הבליינים שחוגגים באותו הערב ולומר תודות לכל הצוות. מיותר! אנחנו הבליינים מגיעים להאזין למוסיקה איכותית ולסטים משובחים, כדי לפרוק את כל עומס השבוע שעבר עלינו. לא תמיד בא לנו להקשיב לדיג'יי שקולו אינו ערב לנו במהלך כל הערב.

הדבר מפריע לא רק לי או לכמה בליינים מהשורה, אלא גם לקהל שפחות מעורבב בברנז'ה אם נקרא לזה כך. במקרים רבים בהם נתקלתי, ממוצע הגילאים בקהל היה 30+ שעברו מזמן את שלב הבילויים המזדמנים שלהם ובאים באמת ליהנות ממוסיקה טובה. רק שהתופעה המעצבנת הזו של דיבורי המיקרופון, הורסים לרבים מהם את הערב עם החברים שלא פגשו הרבה זמן בגלל שגרת השבוע והם לא מצליחים להפיק את המיטב מן ההפקה שאליה שילמו לא מעט כסף בכניסה למקום.

אם זה לא מספיק, גם הצעירים של היום, שרק נכנסים לעולם הלילה ותרבות הבילויים לא ממש אוהבים את שמפריעים להם לרקוד בלי הכרה וליהנות מהמסיבה. לא מעט גלגולי עיניים פגשתי במועדונים, ולא בגלל שאני בוהה בהם (טוב, לפעמים זה פשוט מתבקש), אלא בגלל שנמאס להם בערב אחד לשמוע את הדיג'יי או בעל המועדון, יחצן או סתם בליין שיכור, משתלטים על סט הטכנו המעולה שהם כל כך רצו לשמוע.

איך פותרים את הדבר ומעלימים את התופעה המיותרת הזו? הגיע הזמן להעיר את אנשי הלילה ופשוט לחרוץ את גורלו של המיקרופון- לא עוד לדיבורים מיותרים על העמדה. מוסיקה טובה תעשה את העבודה בצורה מושלמת וכולנו נהנה ונתקרחן הרבה יותר אם לא תפריעו לנו. ערב טוב בתחילת הערב ולילה טוב בסופו יספיקו להגדרת הזמנים של המסיבה ולחיוך על פנינו.

עד לסוף שבוע הבא, צאו ותבלו לכבוד ל"ג בעומר ותיזהרו לא לשרוף שום דבר!

זכרו- אם שותים לא נוהגים.

שלכם, יפית.