רווקה בהפתעה

חודשי הקיץ מאופיינים בהמון חתונות והמקרר של כולנו מפוצץ בהזמנות. לפני שבועיים חוויתי את מסיבת הרווקות הראשונה בחיי- חברה טובה שלי מתחתנת! אחרי שמחנו בשמחתה, הדבר הראשון שחשבתי עליו היא ההפקה (מאחורי הקלעים). רוב הפעמים כפי שהבנתי, מארגנת המסיבה היא גם המלווה. סיוט! חודש שלם של ארגון בו היא הופכת לגזברית, מנסה לרצות את כולן בחיפוש אחר מפעיל/ה לערב המיוחל ובסוף גם לא מספיקה ליהנות מהמסיבה.

אני חושבת שתסכימו איתי (גם הגברים) כי בנות זה עם לא קל בלשון המעטה, אז תתארו לכם איך כולן הופכות למפלצות ואינטרסנטיות לפני המסיבה, שהיא בכלל לכבוד הכלה לעתיד. אבל אחרי חוויה בלתי נשכחת אם לומר את האמת, כשמגיעים לערב הגדול כולן מתרגשות יחד עם הכלה וחולקות סיפורים לאורך כל הערב. כמובן שאחרי שעה מסוימת כולן שיכורות (אפילו המארגנת) ואף אחת לא מסוגלת להשלים משפט אחד מלא! כולן מוצאות עצמן בוכות באיזשהו שלב. לרגע כולן שוכחות את כל החודש שעבר, את הריבים והצעקות וחילוקי הדעות. אין כל כך מה לעשות בנידון- ליצור שיתוף פעולה מלא עם בנות זה קשה אבל לא בלתי אפשרי (פשוט צריך להתאמץ קצת).

אחד הדברים שנהניתי מהם בטירוף, היה רגע הג'קוזי. זאת כמו תקופת מעבר בין השפיות לשיכרון בגלל החום של המים. שם הכול יוצא החוצה, הריכולים, הצחוקים והאיחולים לכלה. אחרי שכולן כבר שיכורות מידי, מגיעה החשפן או הסקסולוגית ומעירים את שארית הערב. לפעמים אפילו מגלים לנו עולם חדש (לא באמת). האופנה החדשה היא קריוקי צולע, מעורבב באלכוהול וצלילים משונים ולמעשה הבן אדם היחיד שנהנים ממנו כל הערב הוא אייל גולן.

השעות המוקדמות של הבוקר מגיעות ואיתן הצורך בניקיון מטורף למקום השכור. למי יש כוח להתחיל לאסוף צעצועים, כוסות בגדים ושאריות חטיפים מהרצפה? לאף אחת! ומי עושה זאת לבד בסופו של דבר- צדקתם, המארגנת! מסכנה, באמת שבאיזשהו מקום אני ממש מרחמת עליה. עכשיו דמיינו סיטואציה שכולן זרוקות בכל פינה אפשרית, והכלה? מה איתה??

אחרי החוויה המטורפת שעברתי, אפשר לומר כי מסיבות רווקות לא תמיד הכרחיות. את האווירה עושות החברות והרצון שלהן לעשות שמח פעם בחיים לחברה טובה.

עכשיו אפשר להמשיך להתארגן לחתונה הבאה,

עד לסופ"ש הבא, צאו ותבלו.

שלכם,

יפית.  


אילוסטרציה: פלאש 90.