מאבק יום יומי מתנהל בין אוהבי ומאכילי חתולי רחוב לבין אלו שרואים בהאכלה מטרד סביבתי. סוגיה זו מעוררת שאלות מוסריות ובריאותיות, קונפליקט בין כבוד האדם וקניינו לבין כבוד החתול

אנשים רבים וטובים מרחמים על חתולי הרחוב ומאכילים אותם בשטחים ציבוריים, מתוך דאגה וחמלה לחסר הישע. הם רואים בכך עזרה לזולת ועזרה לקיום היום יומי וההישרדות של חתולי הרחוב בין פחי האשפה הסגורים לבין שאר הסכנות שאורבות  מעבר הפינה. ויש כאלה שרואים בכך מטרד ומקור ללכלוך ומחלות.

בצורה אובייקטיבית ופרספקטיבית, הבעיה מתחלקת לשני סוגים. אוהבי החתולים שמאכילים את החתולים ולא שומרים על פרופורציה נכונה. כך ש- "תחנת ההאכלה" הופכת למטרד תברואתי וסביבתי. ויש את הפאסיביים שמעלימים עין  מהסבל של חתולי הרחוב ולא מעניינים אותם בעלי חיים.

וכך נוצר   אנטגוניזם בין שתי הקבוצות  מחוסר ידע וחוסר מידע לחיוניות ולמשמעות החשובה של האכלת החתולים. 

מי לא נתקל בשכן אוהב החיות המושבע שיוצא עם דלי של אוכל אחרי ארוחת יום שישי להאכיל את החתולים, שופך בכניסה לבניין את שאריות ארוחתו וחוזר לביתו. אט אט השמועה מתפשטת כמו אש בשדה קוצים וכל חתולי הרחוב מתקבצים ומתרבים מחוץ לדלת.

כדי להעמיד דברים על דיוקם  הנה   כמה עובדות שאיתן צריך להתמודד:

חתולי רחוב והיעילות שלהם: חתולי רחוב מהווים חגורת הגנה אקולוגית לשמירה נגד מזיקים קטנים כמו חולדות, עכברים ונחשים.

בלילה כשהשמש שוקעת לה ופעילות בני האדם יורדת, המזיקים הקטנים יוצאים מהמחבוא. בזכות השמיעה והאינסטינקטים הטבעיים של החתולי הרחוב הם יוצאים לצוד וכך מרחיקים את רוב המזיקים. ועל כך נאמר "היכן שיש חתול אין עכבר".

אבל חתולי הרחוב לא יכולים להתקיים אך ורק מציד ולא יכולים לקנות לעצמם אוכל במכולת או במסעדה כשהם רעבים. לכן האינסטינקט הנכון להישרדות שלהם אומר להתקרב למקור האוכל הנגיש ביותר שאלה פחי האשפה ופתחי הבתים.

בחירה נכונה של מיקום לתחנת האכלה: בחירת תחנת האכלה מאוד חשובה לשכנות טובה  בבניין. העדיפות היא למקמה רחוק מעיני השכנים, במקום שהשכנים אינם מרבים להסתובב. במקום שקט חבוי ומוגן ולא בפתח הבניין או בבית.

מזון ומים: העדיפות היא לאכיל את החתולים במזון יבש שמיועד לחתולים. במידה שהאכלתם במזון רטוב, רצוי להישאר עד שהחתולים יסיימו לאכול ולאחר האכלה להקפיד לאסוף את שאריות המזון ואת כלי האוכל ולדאוג שהמקום ישאר נקי כדי למנוע מטרד סביבתי.

האכלה בשאריות של אוכל כמו עצמות דגים וכדומה הינה מסוכנת ויכולה להיגמר באסון, בקריעת המעיים של החתול וכמו כן אינו מספק את המרכיבים החיוניים בתזונת החתול.

מים.. מים... מים הוא מרכיב מאוד חשוב לקיומם של החתולים. בבקשה השקו אותם במים. ובכלי נקי החתולים ישמחו לשתות לרוויה. חשוב להחליף אותם בערך כל 24 שעות וטיפ מיוחד ממני, אל תמזגו את המים לתוך כלי אטום צבעוני. עדיפות לתוך כלי שקוף ומתחת לאיזה עץ מוחבא כדי שהצבעוניות  של הכלי לא תבלוט בעיני השכנים.

שעת האכלה: ממליצה לאכיל אותם בשעה קבועה פחות או יותר או מוקדם בבוקר או מאוחר בערב. האכלה לא בשעה קבועה לאורך היום גורמת לחתול להמתין באופן קבוע. דבר זה יכול ליצר מטרד לשכנים.

בלי ידיים: גם אני נהנית לצפות בחתולים אוכלים. זה מעלה לי שמחה בלב ובא לי לחבק אותם ולקחת את כולם הביתה... אבל כשאתם מאכילים חתולים חשוב חשוב חשוב מאוד, אל תרגילו אותם למגע יד אדם. חתולים חברותיים יכולים "ליפול לידיים" לא כל כך חברותיות במקום לברוח בעת צרה. עדיף לחתולי רחוב לשמור מרחק מהאדם.

סירוס ועיקור: זה מפריע לשכנים שחתולים מייללים מתחת לחלון וגם למאכילי החתולים מאוד מפריע לראות את הכאב היום יומי של המצולקים והשדופים חסרי הישע.

תנסו לעלות את המודעות על ידי פליירים. תדברו עם ועד הבית תנסו לגייס את השכנים שנשמעים לעזרה ותסרסו ותעקרו את החתולים. בין אם העירייה כן עוזרת ובין אם לא, החיים של חתולי הרחוב נמצאים בידיים שלכם. זאת הצורה הכי הומנית כדי להפסיק את ההתרבות הבלתי הנשלטת.

וכמו שלאונרדו דה וינצ'י אמר "אפילו החתול הקטן ביותר הוא יצירת מופת".

צילום: רמי דיאבלו. 

 

 

 


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה