הטראנס חי ובועט

אני עוד זוכרת את הימים שמוסיקת הטראנס הייתה לאבן יסוד במועדוני הלילה. היום,לעומת זאת, כמעט ולא נוכל לאתר מקום בילוי שמנגן טראנס בלבד, לרוב נאלץ להאזין למוסיקת מיינסטרים. עם השנים הטראנס קיבל תפנית, ונדחק לנישה מעט שונה בסצנה הלילית.

הטראנסים החלו להיות מזוהים בעיקר עם מסיבות טבע, ובמקומות מחתרתיים, שבאמת אוהבים את טהרת הטראנס. לאחרונה ביקרתי במקום כזה, בר קטן ומעושן, שכל מה שיש לו להציע זה רק המוזיקה האלקטרונית. במסיבות טראנס אין צלמים שמעלים את התמונות שלך לפייסבוק, הבליינים מגיעים נטו לרקוד ולקפוץ בלי סוף. הם לא מגיעים "לפרגן" ליחצנים- פשוט כי הם לא קיימים. במקומות בילוי אלה, אין כיסאות ישיבה, אלא רחבת ריקודים ענקית. מנוחה לא באה בחשבון, ואני אוהבת את קו המחשבה היפה הזה. מטרת הבילוי היא לרקוד ולהשתחרר כמה שיותר.

בירושלים הסצנה האלקטרונית דווקא מתוחזקת בכבוד. יש מקומות בילוי, שמנגנים טראנס איכותי בניחוח של פעם. אז הטראנס, לא נדחק לפינה כפי שנדמה לנו, אלא הוא חי ובועט. מוסיקת הטראנס הצמיחה ענפים בתוכה לאורך השנים, ולמי שלא מכיר, זה הזמן להתחיל להתעניין. אז איפה להתחיל אתם שואלים? צאו לסבב ברים במרכז העיר, ומשם הכול יזרום מעצמו.

באותו הערב שביליתי במועדון הטראנס, הורדתי את הז'קט (שלא מצאתי בסוף הערב) והתחלתי להשתולל על הרחבה. הרבה זמן לא רקדתי כל כך הרבה, שחררתי את הנפש ואפילו לא תוייגתי ב"אלבום מסיבה".

אפשר לנשום לרווחה, מוסיקת הטראנס רחוקה מלהיכחד, להיפך, היא בשיאה. אותו הדור של בלייני שנות ה-90 יכול לשמוח ולחייך, כי הטראנס מתחיל לחזור אל רחבות הריקודים הגדולות של חיי הלילה, ולא רק במקומות הבילוי הקטנים ואפלוליים. במקום לשבת בבית ולהעלות זיכרונות מתוקים, צאו לבלות בכל הכוח!

בריקוד והרבה קצב, צאו ותבלו.

זכרו- אם שותים, לא נוהגים!

יפית.