המאסטר הירושלמי
ליאת בל סומר
23.09.11 / 10:43
אבי לוי, אדם פשוט על פי הגדרתו ומדריך לנגמלים בירושלים, הוא אחד משלושת הפינליסטים בגמר מאסטר שף שיתקיים במוצ"ש הקרוב. רגע לפני קו הסיום, תפסנו אותו לשיחה על הפרגון ברחוב, התוכניות לעתיד ואיך לא, על היחסים עם אמא שלו
איך התחושות לקראת הגמר הגדול?
אבי: ההתרגשות מאד גדולה. אנשים לא מפסיקים לעצור אותי ברחוב ולפרגן. אני מרגיש חיבוק ענק מהציבור הירושלמי ובכלל. הבן שלי בכיתה ג', מספר לי שהבנות בשכבת ו' מתחילות איתו בבית הספר.
המשפחה מפרגנת?
אבי: בוודאי, ישנה התרגשות ואושר מאד גדול במשפחה. אנשים שלא שמעתי מהם שנים מתקשרים לפרגן. כשאני רואה איך ההתקדמות שלי בתוכנית משמחת את אמא שלי והמשפחה כולה, זה גורם לי להיות אסיר תודה.
מי נתן לך את הפוש להירשם לתחרות?
אבי: אחותי היקרה רשמה אותי לתחרות, לה מגיע את כל הקרדיט שבעולם. כשהתקשרו ממאסטר שף חששתי מהחשיפה וכמעט ויתרתי על המועמדות, המזל שלי שאחותי לא וויתרה לי, והמדריכים שלי גם כן דחפו אותי לתוכנית.
מתי הבנת שאתה יודע לבשל?
אבי: בגיל 12 התחלתי להסתובב לאמא שלי במטבח. בהתחלה היא לא כל כך אהבה את הרעיון ובמשך שלוש שנים נתנה לי לקצוץ הרבה בצל. בגיל 15 התחלתי להיכנס לעומק העניין ולבשל. התגובות בבית היו מפרגנות, ואז הבנתי שאני עושה משהו טוב.
האמנת שעוגיות אלג'יריות יעלו אותך לגמר?
אבי: המהות של המשימה הייתה "סליחה". באותו יום צילומים, אמא שלי חגגה יומולדת, והעוגיות האלו הן אחת האהבות שלה. הרגשתי שאני צריך להחזיר לה, על כל השנים שהיא תמכה בי ואהבה אותי ללא תנאים. אומנם לא כל כך זכרתי את המתכון, אך המחשבה על אמא והסליחה שאני רוצה לבקש ממנה, הובילו אותי לעוגיות המדהימות האלו.
מה הייתה המשימה שהכי התחברת אליה?
אבי: משימת החושך מאד נגעה לליבי. בהתחלה לא הייתי בטוח שאסתדר, אבל הילה המדריכה נתנה לי תחושת ביטחון שליוותה אותי גם בזמן הכנת המנה, וראו את זה גם בשיפוט. גם המשימה של החלפת הסלים השפיעה עליי. החלפת הסל עם גילי, שינתה אצלי משהו בקו המחשבה, התחלתי לצאת מחוץ לקופסא ולנסות דברים חדשים.
למי מהמתמודדים הכי התחברת?
אבי: חשוב לי לציין שאני בקשר טוב עם כולם, הכרתי אנשים נפלאים. אני מאד קרוב לעמנואל, אליהב ויוסי, אך הדינמיקה בתוך הנבחרת הייתה מעולה מהתחלה.
מי המתחרה שאתה חושש ממנו?
אבי: היום אני לא חושש, ויודע שמגיע לי לזכות. בתחילה לא האמנתי ביכולות שלי, אך עם הזמן, ומשיפוט לשיפוט הבנתי שאני לא פחות טוב, ואפילו באותה רמה כמו חבריי לנבחרת. אני באמת מאמין שמגיע לשלושתנו לזכות, ומאחל בהצלחה לכולם.
מי מהשופטים הכי השפיע עליך?
אבי: כולם. יונתן אומנם נראה מאיים, אבל הוא נשמה טובה. התחושה היא, שהוא באמת נמצא בתוכנית בשביל להדריך וללמד אותנו. אייל שני הוא מלאך, אני מקבל ממנו הרבה פרגון. למיכל אני קורא "המיוחדת", כי היא באמת כזו. וחיים הוא המורה הרוחני שלי, הוא דמות לחיקוי עבורי.
יש תוכניות ליום שאחרי?
אבי: אני אוהב לחיות את הרגע. יש לי תוכניות רבות, אך כרגע אני מתרכז בגמר הגדול. אני מתייעץ עם אנשים בתחום ועם השופטים ובטוח שהכל יסתדר לטובה.
אם לא שף, מה כן?
אבי: אין מצב כזה. אני חדור מטרה, וסוף סוף יודע מה אני רוצה לעשות בחיים. הבישול הוא אהבה ענקית שלא אוותר עליו לעולם. רק ככה אני מאמין שאגשים את החלום.
מה לאחל לך?
אבי: תאחלי לי שאשאר פשוט. אני לא רגיל לכל התשומת לב ולמצלמות, אני רק רוצה להישאר אני אבי הפשוט, עם רגליים על הקרקע
