בדרך לקיסריה ...ובחזרה

ממחקר פרטי ולא מדעי גיליתי שכל ירושלמי שיוצא מחוץ לעיר מרגיש חרדה קלה  , שלא לדבר על נסיעה לקיסריה (בדרך כלל ימי חמישי למופעים)  זה מתחיל כמה ימים קודם בשאלות " באיזו דרך כדאי לנסוע"  " כמה זמן זה לוקח" " ומה מצב הפקקים" ומהחשש שלא נגיע בזמן  , בדרך כלל יוצאים בארבע אחה" צ כשההופעה מתחילה בתשע וחצי. יצאתי בשש וחצי ועוד הספקתי להזיע שעה לפני שהמופע התחיל.

 

 בקיסריה יש יותר שערים וכניסות משיש לעיר העתיקה בירושלים וצריך תוכנת מחשב  כדי לפענח מאיפה נכנסים , איך מוצאים את השורה  ואת " הכסא" שהוא סימן צבע על יציקת בטון ארוכה שאני בטוח שגם בתקופת הורדוס  לא הייתה נוחה אבל אז מי שהתלונן בטח הושלך לזירה להתגושש עם האריות.

 

 אבל המחזה ההזוי ביותר מתרחש בשער המרכזי בבדיקות הביטחון. אם חשבתם שהשומרים מחפשים נשק.,סכינים או מרגמות לשם שינוי, טעיתם. השומרים מחפשים מים או ליתר דיוק בקבוקי מים כאילו הם נציגים של מקורות. מחזות קורעי לב של אנשים שנאלצים להיפרד בדמעות מבקבוקי המים, לרוקן אותם או לשתות הכל כאילו הם לפני מסע הישרדות במדבר ,כל זה כדי לרוקן הכל בשרותים כמה דקות אח"כ ולעמוד שוב בתור האינסופי. אבל מה שמרתיח באמת זה לגלות שעשרים מטר משם אחרי בדיקת הייבוש בתוך המתחם מוכרים את אותם בקבוקים מלאים במים במחירים מופקעים.את המחזה עברה גם חברת כנסת שנוהגת לפעמים לבקר במאהלים של חסרי דיור והבטיחה חקיקה בנושא.

 

 והיה גם מופע. יהודה פוליקר בתוכנית החדשה . אבל הקהל רוצה את פוליקר הישן הקהל רוצה כפיים ושירי בנזין הקהל רוצה לרקוד לזוז לרדת לבמה , אבל בקיסריה אסור .ומי שקם לעמוד ולרקוד לא בטוח שהוא ימצא את מקום הישיבה כשירצה להתיישב שוב..ספסלי בטון דחוסים כבר אמרנו?

 

אבל פוליקר זה פוליקר והמופע נמשך יותר משלוש שעות עם 12 נגנים וזמרות ליווי .ויותר משהקהל רוצה לשמוע, פוליקר רוצה להשמיע,אבל כמה אפשר בלי מים ועל ספסלי בטון צפופים ובלי לעשן ( כן אסור לעשן תחת כיפת השמיים בקיסריה)ואז גם מיטבי הלכת שבקהל נשברים  וזולגים החוצה אחרי חצות.

ולסיכום: תביאו שני בקבוקי מים, הבודקים  לא מחפשים את השני כך שתחסכו 12 ש"ח, מספיק לצאת  בשבע בערב

ותביאו כריות ישיבה .

ועוד " לסיכום" אחד. היה כדאי ואגב :חזרנו הביתה בשלום .

  שלום אורן  7/2011 

 

תמונה: פלאש 90