כבוד! הכירו את הקצינים הקרביים הירושלמים החדשים
05.11.20 / 09:44
הם נלחמו ולא ויתרו גם שהיה ממש קשה- היום יוענק להם דרגות קצונה.
הכירו את הסיפורים המרגשים מאחורי הקצינים הירושלמים
היום (חמישי) יערך טקס סיום קורס קצינים אחוד (קורס קצינים קרביים) בבה״ד 1, בית הספר לקצינים, שבמצפה רמון. הטקס יערך במעמד סגן הרמטכ״ל אלוף איל זמיר, מפקד זרוע היבשה אלוף יואל סטריק, מפקד פיקוד ההכשרות והאימונים אלוף מוטי ברוך ומפקד בה״ד 1 אלוף משנה גיא לוי.
בטקס הסיום יעמדו על רחבת המסדרים מאות צוערים מכלל חילות היבשה, חיל הרגלים, שריון, תותחנים, הנדסה, חיל הגנת הגבולות ועוד. הצוערים יקבלו את דרגות הקצונה, סגן משנה ויחלו את תפקידם כמפקדי המחלקות הבאים של צה״ל.
הטקס כולו עתיד להתקיים בהתאם להנחיות הקורונה, תוך שמירת מרחק ועטיית מסכה.
עמיאור משרת בחטיבת גבעתי, בגדוד רותם. "ההורים שלי שניהם צברים. בעבר הם החליטו לצאת לשליחות בגרמניה, שם אני ואחותי הגדולה נולדנו. גרנו שם עד גיל 3 ואז עברנו לאוסטריה. ההורים עסקו בחינוך כחמש שנים וכשהייתי בן 8 עשינו עוד מעבר לאוסטרליה, שם גרנו שנתיים. כשהיה בן עשר הם חזרו לארץ, עמיאור מספר: "זה מאתגר ומעניין לגור בחו"ל, בעיקר המעבר בין מדינות, בכל פעם צריך לרכוש חברים ואז לעזוב הכל ולהגיע למקום חדש, בסופו של דבר זה בונה אותך. זו הייתה תקופה מלמדת וחשובה בחיי.
"חזרנו לירושלים ולמדתי בתלמוד תורה, סיימתי כיתה ח' ועברתי לישיבה תיכונית חרדית שגם לומדים שם לימודי קודש וחו"ל עשיתי חמש יחידות. כעבור ארבע שנים סיימתי ומשם המשכתי לישיבה גבוהה במרכז הרב בירושלים, למדתי שם שנתיים וחצי ואחרי זה התגייסתי ישר דרך תוכנית שחר- שילוב חרדים.
״לא הכרתי את הצבא, אבל ברגע שאמרו לי ששובצתי בחטיבת גבעתי שמחתי מאוד. יצאתי לקורס מכים בהקצאה אפס וחזרתי כמפקד פלוגת טירונים של נוב׳ 19. מילא אותי, לדאוג לחיילים ולקדם אותם, לראות אותם הופכים מאזרחים ללוחמים זה מרגש. תוך כדי התפקיד אמרתי שאני אמשיך לבה"ד 1. אני רואה שאני משפיע ומשנה דברים וזה מה שנותן לי מוטיבציה להמשיך.
עוד הוא מוסיף, "הדמות שהכי השפיעה עליי זה אבא שלי, הוא זה שדחף אותי לצבא. בתור ילד בחו״ל אני זוכר שאבא שלי שאל אותי אם אני ארצה להתגייס, אמרתי לו שלא, אבל פתאום כשעלינו לארץ כל הגישה השתנתה. אני זוכר שבקורס היו זמנים קשים והוא תמיד היה שם בשבילי . הסיום של מגמת להב הייתה חוויה טובה ומרגשת, קיבלנו את סיכת המ״מ והתחלנו לחשוב על השלב הבא. נכנסנו לקורס אחרי הכנה של חודש והתחיל הסגר. סגרנו בבה״ד את פסח ואת כל ספירת העומר. בהתחלה לא אמרו לנו מתי אנחנו יוצאים. בסופו של דבר היינו 45 יום מחוץ לבית ופתאום הודיעו שיוצאים הביתה. הרגע הזה כשנכנסתי הביתה אחרי חודש וחצי היה המרגש ביותר. עשיתי להורים הפתעה והם שמחו מאוד.אחרי הקורס אני חוזר לפלוגה ומוכן כבר לאתגרים החדשים שהתפקיד יעמיד בפניי".
הכירו את יובל אלעזר (19.5) מבית נקופה
יובל שובצה ב 636, בחמל אדרת בעציון. יובל סיימה כמצטיינת הפלוגתית בסוף ההכשרה בסיירים. "יצאתי לקמייא (קורס מדריכות איסוף) אחרי 8 חודשים ומשם עברתי לבה"ד1, אחי היה קצין בגולני, והוא אחד ממקימים של הגדוד אלפינסטים בחרמון."
הכירו את איר בן שימול (22) מירושלים
איר נולד ברובע היהודי בירושלים ליד הכותל. למד בישיבה בקריית ארבע בישיבה ומשם עבר למכינה בגבעת אולגה. התגייס לגדוד 13 שם היו לו מפקדים משמעותיים, זאת הייתה אחת הסיבות שגרמו לו לרצות להיות מפקד.
"בסוף המסלול קרעתי 2 רצועות בקרסול עבר לשלישות של חטיבת גולני, במשך ארבעה חודשים נאמר לו שהוא לא יוכל לחזור להיות לוחם, אבל יאיר לא וויתר עד שהסכימו לו לחזור להיות לוחם ולצאת לקורס מכים כנגד כל הסיכויים. "אני שומר בדיסקית משפט של הדר גולדין :'בחיים אתה יכול לבחור בין 2 דרכים, להתעסק בעצמך, או לבחור לעשות דברים גדולים' כשאתה מתגייס לשירות קרבי אתה מבין שהחברים זה הכוח שלך."
הכירו את אביאל שפיר(21) מירושלים
אביאל גדל בירושלים, בבית חרדי במשפחה חרדית. חונך לאור הדת ולמד בתלמוד תורה וישיבה עד גיל 14. אביאל החליט שזה לא הכיוון שלו וברח מהישיבה, 8 חודשים שהיה בלי מסגרת הסתובב עם חברים ברחובות.
לאחר התקופה הזאת הוא החליט שהוא יפרוץ את כל הגבולות שהוא יכול. חיפש מסגרת שתוכל לעזור לו כי הוא לא ידע אנגלית ומתמטיקה הגיע לתיכון ״עתידך״ ולמד שם מכיתה י.״עתידך״ מקבל ילדים שיצאו מהמסגרת, ואביאל הצליח להשלים 12 שנות לימוד.שם הבין שהוא רוצה ויכול להגשים חלומות. אביאל הצטרף לקפוארה ונכנס לתחום מאוד. הוא הושפע מהאנשים ומהאווירה.
״פגשתי אנשים שונים שמדברים שונה מהאוכלוסייה שנחשפתי אליה עד אותה עת.זה היה בשבילי להיכנס לעולם חדש. ״המליצו לאביאל ללכת למשחק מול מצלמה והוא הבין שזה משהו שבאמת מעניין אותו. הוא חיפש קורס משחק ומצא קורס בתל אביב בשם ״טבאק.״ במשך שנה כל שבוע הוא נסע לתל אביב ללמוד משחק והשקיע בזה הרבה אחר כך המשיך לתרגל את המשחק.
בתקופה הזאת הוא נחשף לתחום הצילום, הוא קנה מצלמה מקצועית ולקח קורס צילום. עד היום זה חלק מרכזי בחיים שלו והוא ממשיך לצלם בחיים הפרטיים שלו וגם בצבא. וכמובן ממשיך לפתח את התחביבים שלו. בגיל 15 אביאל התחיל לעבוד ברשת מזון. כשהוא עבד שם בירושלים היה לו הרבה ממשק עם החברה הערבית. ״ ראיתי שיש אנשים בעיר שלי שלא הצלחתי להבין מה הם אומרים התעניינתי מאוד בשפה ובתרבות שלהם והרגשתי שאני חייב ללמוד מה הם אומרים. הלכתי לקורס ערבית שמצאתי באינטרנט, במשך כמעט שנתיים כל שבוע הייתי לוקח שיעור ללמוד לדבר ולקרוא בערבית .״ זה משהו שעד היום מלווה אותו וזה כלי שעד היום משמש אותו.
אביאל התגייס באוגוסט 18 לתותחנים, סיים מסלול טירונות אימון מתקדם, במסלול הבין שהוא נכנס למערכת רצינית והתחיל לחלחל לו מה המשמעות של להגן על המדינה ועל הרבה מעבר למילה צה״ל.
״הבנתי באותם רגעים שבחרתי באופציה הנכונה- המשמעות חשובה הרבה יותר על הכסף״
יצא לקורס מפקדים ואז לקצונה. יישר כח והרבה הצלחה בהמשך אביאל!
הכירו את שימטה היימנות מבית שמש.
שימטה משרת בגדס"ר גולני.
"בגיל 6 עליתי לארץ מאתיופיה, עלינו בשביל היהדות, וגם כי היה שם אנטישמיות"
שימטה היה בפנימיה "ימין אורט" 4 שנים , "קיבלתי שם סל ערכים, והחלטתי להילחם להעלות פרופיל." ואחרי שהצליח התגייס לגולני ומשם לסיירת "מאושר שהגעתי לאן שהצבתי לעצמי״.
