נשיא המדינה על נתוני העוני בקרב ילדים: "קשה מאד לגלות שהתמונה עגומה"

מנתוני השנתון הסטטיסטי הסוקר את 2016 כפי שהובאו על ידי המועצה לשלום הילד:

• 881,369 ילדים, שהם 31.2% מהילדים בישראל חיים בעוני.
• רק 11% מכלל הילדים נחלצו מהעוני תודות לתשלומי ההעברה, לעומת 29% בשנת 2000 - שחיקה בולטת ביכולתם של תשלומים אלו לצמצם את מדדי העוני.
• שניים מתוך שלושה ילדים ערבים חיים מתחת לקו העוני (62%), וכמעט שניים מתוך שלושה ילדים חרדים חיים מתחת לקו העוני (58.7%), לעומת 21.2% מכלל הילדים היהודים.
• בשנים תש"ס - תשע"ו (2000-2016) חלה עלייה באחוז הזכאים לבגרות מכלל תלמידי י"ב (52% לעומת 66%) ומבני ה-17 (41% לעומת 56%).
• קיים פער של כ- 20% בין תלמידי כתות י"ב הזכאים לתעודת בגרות לבין אחוז העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות. פער זה גדול בחינוך הערבי (27%) מאשר בחינוך היהודי (17%).
• בעשור האחרון גדל מספרם של התיקים הפלילים שנפתחו בגין פגיעה בקטינים, מ-14,513 ל-17,445.
438,963 ילדים, שהם כ- 15% מכלל הילדים בישראל מוכרים לשירותי הרווחה. עלייה של כ-55% מאז שנת 2000.

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין קיבל לידיו היום (ג') את השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד לשנת 2017. השנתון הוענק לנשיא מידי מנכ"לית המועצה הלאומית לשלום הילד ורד וינדמן שהציגה את עיקריו. כמו כן השתתפו במפגש: נציגי המועצה לשלום הילד, מכון חרוב מיסודה של קרן שוסטרמן, ובני נוער. השנה, נקרא השנתון על שמה של עו״ד לימור סולומון ויסבלום ז״ל אשר שימשה כיועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד. בטרם נפטרה, העניק הנשיא ללימור ז״ל את כתב המינוי שלה כשופטת נוער. ״זה המעט שיכולתי, שיכולנו כחברה, לעשות עבור אישה שהקדישה את חייה לזכויותיהם ורווחתם של ילדים באשר הם,״ אמר במעמד ההענקה נשיא המדינה.

"ילדים הם המשאב הלאומי היקר והחשוב ביותר שלנו, אין לנו יקר מהם," אמר הנשיא בדבריו במעמד הגשת הדו״ח והדגיש: "הדאגה לשלום ילדינו היא דאגה לעתיד החברה כולה. המועצה לשלום הילד מגנה על זכויותיהם של ילדי ישראל כפרטים וככלל. למעלה משליש מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל היום הם ילדים." הנשיא ציין כי השנתון אותו מפרסמת המועצה כבר 26 שנה הוא כלי חיוני במיפוי הקיים ובהמלצות לגבי הנתיב שעל המדינה והחברה הישראלית לבחור לטובת עתידה ועתיד ילדיה. "בכל שנה אני מייחל ומתפלל שבשנתון הבא נגלה ירידה במספר הילדים העניים הנמצאים בסיכון," המשיך הנשיא והוסיף: "קשה מאד לגלות שהתמונה עגומה והנתונים קשים. כמעט כל ילד שלישי בישראל חי מתחת לקו העוני. שניים מכול שלושה ילדים חרדים ושניים מכול שלושה ילדים ערבים חיים מתחת לקו העוני."

"הביקורות על אופן חישוב קו העוני מוכרות לי," ציין הנשיא ואמר: "אכן מדובר בעוני יחסי שאופן החישוב שלו שנוי במחלוקת ועדיין במספרים גדולים כאלה יש גם הרבה עניים ממש, יותר מידי. ילד עני הוא ילד שהולך לישון רעב, הוא ילד שבא בלי כריך לבית הספר, הוא ילד שמתקשה להתרכז בלימודים, הוא בסיכון. הוא נער שיוצא לעבודה כדי לסייע בפרנסת המשפחה, ומבוגר שמתקשה לצאת מ'מעגל העוני'. לא משנה מה דתו ולאיזה מגזר הוא שייך."

"יש לנו ילדים נפלאים," אמר הנשיא בסיום והודה לאנשי המועצה על הדו"ח: "יש לנו נוער מצוין, נבון, חכם, הישגי. יש לנו כמובן גאווה מהעלייה המשמעותית באחוז הזכאים לבגרות. הילדים האלה, הנוער הזה פגיע וזקוק להגנה. התפקיד שלנו עכשיו הוא לעשות, לעשות יותר למען עתיד ילדינו. להקצות יותר משאבים בכסף ובכוח אדם לטיפול."

מדבריה של מנכ"לית המועצה לשלום הילד עו"ד ורד וינדמן לממצאי השנתון: ״נתוני שנתון 2017 על מצב הילדים בישראל צריכים להדיר שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות בישראל, שלא עושים די עבור הילדים שהם הקבוצה הפגיעה ביותר בחברה. בעוד שרבות מהמצוקות מעמיקות, הפתרונות והמענים הציבוריים בבריאות, בחינוך וברווחה, נשחקים. נתוני השנתון חייבים להוות קריאת השכמה לקובעי המדיניות. אם לא נתעורר, כולנו, אנו עלולים לגלות שזה יהיה מאוחר מדי בעבור היקרים לנו מכל. בהקשרים רבים מידי אנחנו מזהים מגמה של הרעה במצבם של הילדים או לכל הפחות עמידה במקום. כך בנתוני שיעורי העוני הבלתי מתקבלים על הדעת שאינם משתנים לאורך השנים האחרונות, כך בשיעורים הגדלים של ילדים בסיכון וילדים נפגעי התעללות, כך בחוסר השוויון ההולך וגדל בין קבוצות ילדים שונות.

"בעוד שכל הנתונים והמחקרים מעידים על חשיבות ההשקעה בגיל הרך, במובנים רבים זהו עדיין התחום המוזנח ביותר. כך למשל, רובם המכריע של הילדים הצעירים עדיין נמצאים במסגרות ללא רישוי, פיקוח או אמות מידה מחייבות שיבטיחו את שלומם, רווחתם וחינוכם המיטבי. לא רק שהמצוקות מעמיקות ומתרחבות, אלא שנראה שהן מתחילות בגילאים צעירים יותר. הילדות הולכת ומתקצרת כתוצאה מההיחשפות הגוברת של הילדים הצעירים לתכנים לא מותאמי גיל ומהפער הגדל בין ההתפתחות הפיזית המואצת לבין התפתחות הבגרות הנפשית. כך למשל, שיעור הקטינים עד גיל 14 מכלל הקטינים שניסו להתאבד גדל בעשור בשיעור של כ- 40%. מצב דברים זה מחייב התגייסות מערכתית והתייחסות שונה מזו שאנחנו מורגלים לה כיום. הילדים בישראל חייבים לעבור לראש סדר העדיפויות הלאומי. הנתונים העולים מהשנתון מצביעים על כך שזהו לא המצב היום. כל עוד כלל ילדי ישראל והילדים בסיכון ובמצוקה בפרט, נותרים בתחתית סדר העדיפות או בצילו של הזרקור הציבורי, לא נוכל להבטיח להם עתיד טוב יותר, ותהיה זו בכיה לדורות."

צילום: מארק ניימן/לע"מ