הנחת אבן פינה למשכנה החדש של הספרייה הלאומית



בניין הספרייה החדש של הספרייה הלאומית ייבנה בקריית הלאום בירושלים, על מגרש השוכן במפגש הרחובות קפלן ודרך רופין, מול בניין הכנסת ובשכנות למוזיאון ישראל

היום (ג') התקיים טקס הנחת אבן הפינה למשכנה החדש של הספרייה הלאומית. בעת הנחת אבן הפינה, הוטמן באדמה העתק של אמנת הספרייה שנחתמה לפני מספר שנים, בה הצהירו ראשי המדינה על השקת מפעל התחדשות הספרייה. לכתב האמנה צורף מסמך מימוש החזון שעליו חתומים חברי דירקטוריון הספרייה.

הבנייה תימשך כארבע שנים והספרייה מתכננת לפתוח את שעריה לציבור במשכנה החדש בשנת 2020. זוהי אבן דרך משמעותית בתהליך ההתחדשות ההופך את הספרייה למוסד הלאומי המרכזי הפועל לשימור ולהנגשת המורשת התרבותית של מדינת ישראל והעם היהודי.

כאמור, בניין הספרייה החדש ייבנה בקריית הלאום בירושלים, הבניין מתוכנן על ידי משרד האדריכלים השוייצרי הרצוג ודה מרון. שטח הבניין הוא כ-45,000 מ"ר הכוללים 6 קומות בשטח של כ-15,000 מ"ר מעל הקרקע ו-4 קומות בשטח30,000 מ"ר מתחת לקרקע. לפרויקט ההתחדשות שותפים ממשלת ישראל, משפחת רוטשילד באמצעות קרן 'יד הנדיב' ומשפחת דוד ורות גוטסמן מניו יורק.

הספרייה הלאומית, אשר נוסדה בשנת 1892, מצויה זה כעשור בתהליך התחדשות שמטרתו להתאימה לאתגרים שמציבה וליכולות שמביאה המאה ה-21. הקמת הבניין תאפשר לספרייה לשדרג את השירותים המתקדמים שהיא מעניקה לחוקרים, לקוראים, למבקרים ולגולשים, ולשפר את הנגישות למיליוני הפריטים של אוצרות הרוח והתרבות שנאספו בה, זה יותר ממאה ועשרים שנה.

במסגרת תהליך ההתחדשות העמיקה הספרייה והרחיבה את האיסוף, ובמקביל, השקיעה משאבים כדי שאוספים רבים יהיו זמינים לעיון באמצעות הרשת. כחלק ממדיניות הרחבת האיסוף חתמה הספרייה על מאות רבות של שיתופי פעולה לאומיים ובינלאומיים המבטיחים גישה לאוצרות תרבות שאינם אצורים פיזית בספרייה. בניינה החדש של הספרייה יתאים לתפיסה החדשה הרואה חשיבות בהעמקת המחקר לצד הנגשת אוצרות התרבות והרוח לכל אדם החפץ בכך.

אגף החינוך והתרבות בספרייה פועל לטיפוח אוריינות ולעידוד בני נוער לבסס עבודות חקר על מקורות האצורים בספרייה. קבוצות תלמידים מכל רחבי המדינה, יהודים וערבים, מבקרים באולמותיה מידי יום. זאת, במקביל למופעי תרבות, לכנסים ולהרצאות המושכים עשרות אלפי מבקרים בכל שנה.

בנאומו הבטיח רה"מ בנימין נתניהו למסור את ארכיונו של אביו לספרייה הלאומית. נתניהו אמר בטקס כי הוא ובני משפחתו רואים בספרייה הלאומית את הבית הראוי ביותר להנצחה ולשימור עזבונו של אביו פרופ' בן ציון נתניהו שהתמחה בתקופת תור הזהב של יהודי ספרד. גם הנשיא, ראובן (רובי) ריבלין,  שאביו פרופ' יוסף ריבלין היה היסטוריון ומזרחן, הודיע כי ימסור לספרייה כתב יד חשוב, שהיה שייך לאביו, הכולל  פיוטים של רבי ישראל נג'ארה וכן כמה פיוטיים פרסיים נוספים.

במהלך נאומו אמר נתניהו כי " יש לנו דמוקרטיה תוססת השומרת על האיזון בין שמירת החוק לחופש הביטוי. אני מכבד את החלטות בית המשפט ובאותה מידה זכותו של כל אחד לבקר את ההחלטות. הדמוקרטיה שלנו מספיק חזקה. אין מוסד שנמצא מעל הביקורת. הביקורת צריכה להיות עניינית אבל היא גם מחייבת להישמע. הספריה הלאומית היא מוקד של תרבות, חופש אינטלקטואלי, נאורות וקידמה וזה אינו דבר של מה בכך במזרח התיכון. הספריה היא חלק מגישה פלורליסטית, במקום שבו קנאי האסלם משמידים אוצרות תרבות, אנחנו מטפחים את תרבות הרוח

שיאו של טקס הנחת אבן הפינה היה הטמנת העתק של אמנת הספרייה הלאומית, שנחתמה לפני מספר שנים ובה הצהירו ראשי המדינה על תחילת מפעל התחדשות של הספרייה.  דוד בלומברג, יו"ר הדירקטוריון של הספרייה הלאומית, אמר: "תפיסת ההתחדשות של הספרייה תאפשר לנו להציב את הספרייה הלאומית במקום הראוי לה במארג התרבותי של המדינה. הספרייה הלאומית תהא המוסד התרבותי החשוב בעולם היהודי ובמדינת ישראל".

עוד נשאו דברים בטקס הלורד ג'ייקוב רוטשילד שאמר: "במשך אלפיים שנה היו כתבי העם היהודי פזורים בעולם. עתה, כתבים אלו, לצד ספרי העתיד ואוסף רחב של אוצרות אחרים יזכו במשכן קבע במקום הראוי להם, בלבה של ירושלים" . דוד ס. גוטסמן העומד בראש הקרן המשפחתית, השותפה המרכזית בבניית משכנה החדש של הספרייה הלאומית אמר : "תקוותי היא שהספרייה הלאומית של ישראל, תמלא תפקיד חיוני לקידום הבנה הדדית בין כל האנשים בישראל ומחוצה לה. זהו פרויקט אדיר ורב משמעות המשמר את העבר וחוזה את העתיד".



תמונות: באדיבות יח"צ, תמונה מהטקס: אלברטרוס


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה