הוכרזו הזוכים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל

במקום השלישי:

העיר ירושלים בלטה במיוחד השנה:  כשאחוז ניכר של העבודות שהוגשו לתחרות  היו של ממוסדות תיכון ברחבי העיר.

טקס הענקת הפרסים לזוכים בתחרות שהתקיים הוא שיאו של תהליך שנתי שמתקיים בכנסת ישראל כחלק מאירועי היום הלאומי למדע, בחסות ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת. לזוכים בתחרות הוענקו מלגות לימודים והם ייצגו את ישראל בתחרות אינטל אייסף בארה"ב, בתחרות מדענים ומפתחים צעירים של האיחוד האירופי, ישתתפו בסיורים ופורומים מדעיים בגרמניה בלונדון ובשוויץ.

שר המדע אופיר אקוניס, ברך את הזוכים: "באולם זה יושב העתיד של מדינת ישראל. אני מסתובב ברחבי הארץ , במרכז ובפריפריה, בבי״ס ובעיקר בכיתות מדעים ורואה את הגאונות המתפרצת והכישרון הרב שיש בכל אחד מכם. אתם ההבטחה של העתיד שלנו. 

ישראל היא מעצמה פורצת דרך בתחומי מדע וטכנולוגיה ובכל העולם מסתכלים עלינו בהערצה ובגאווה. מדינת ישראל היא מובילה בחדשנות ופורצת דרך ועל מנת שתשמור על מעמדה, מוטל עלינו לתמוך בבני הנוער".

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, חה"כ אורי מקלב: "כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, אני שמח לארח אתכם בכנסת ביום הלאומי למדע. הצלחתכם-הצלחתנו. גאוותכם- גאוותנו. חינוך למדע וטכנולוגיה ובמיוחד בפריפריה הם אחד מהיעדים שהעמדנו לנגד עיננו במטרה לצמצם פערים חברתיים בישראל. הועדה עוסקת בקידמה מדעית, חידושים ופיתוחים ומהווה במה ציבורית לדיון ושיח, לגיבוש מדיניות ציבורית על ההשלכות החיוביות והשליליות שהקידמה הטכנולוגית מביאה עמה. המשיכו בעשייתכם החשובה וממשו את הפוטנציאל הגלום והטמון בכם".

פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים" "מדינת ישראל חרטה על דגלה את קידום החינוך למדע, הפיתוח והמחקר. אתם מהווים את הגרעין לדור המדענים הבא של המדינה" פרופ כהן פנתה למתמודדים וקראה לעידוד בנות למדע ״ אני רואה בקרב המתמודדים כאן גם בנות וכל הכבוד לכן. אני תקווה כי בשנה הבאה מספרן של הבנות יגדל ונראה עוד מדעניות צעירות״.

תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל היא תחרות חינוכית שנתית מבוססת פרויקטים ומיועדת לתלמידי תיכון מצטיינים. השנה עלו לשלב הגמר 67 תלמידים, 27  בנות ו- 40  בנים. התלמידים שניגשו  לתחרות מייצגים נאמנה את האוכלוסייה במדינת ישראל על כל גווניה: יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, מהפריפריה ומהמרכז. בין הזוכים בתחרות במקומות הראשונים ישנם 5 בנים ו-6 בנות.

גם תחומי העניין של התלמידים שהגישו עבודות לתחרות היו רבים ומגוונים: ועסקו בין היתר בפתרונות טכנולוגיים רפואיים לקשישים, עיוורים ובעלי גפיים שבורות, כמו גם מערכות לשליטה על אש, השקיה חכמה, גילוי מוקשים ועוד.

בתחום מדעי החברה הציגו התלמידים פרויקטים שעסקו בתהליכי קבלת החלטות, פמיניזם בחברה הדתית ועבודות בהיסטוריה על נפילת האימפריה הרומית, התפתחות רעיון הפתרון הסופי במלחמת העולם השנייה ועוד.

תלמידי הביולוגיה חקרו מנגנוני חיידקים, מנגנונים עוקפי גנטיקה, מערכת ריפוי גני, תרופות חלופיות לאנטיביוטיקה, למחלות כלי דם ולסרטן ומציאת מנגנון ההדבקה של וירוס HIV. בתחום החקלאות ישנו עיסוק וחקר בשאלות של מְדבּוּר ופגיעה במגוון הביולוגי, התאמה אבולוציונית של צמחים לתנאי יובש ועוד.

בתחום המתמטיקה ומדעי המחשב חיפשו התלמידים פתרון לשאלות מתמטיות מתורת המשחקים, חשיבה רציונלית ומציאת פתרון מתמטי לניסוי בן 200 שנים.

בין הפרויקטים שהתמודדו בתחרות הוצגו  גם עבודות העוסקות בנושאים מחיי היום יום, בתחומי הרפואה, הביולוגיה, הפיזיקה, הכימיה, החשמל ואף הוצגו עבודות "בהיבט נשי", על פמיניזם והעצמה נשית.

בראש צוות השופטים של התחרות עמד פרופסור חנוך גוטפרוינד מהאוניברסיטה העברית, ולצדו שופטים מבכירי האקדמיה והתעשייה בארץ. את המדענים והמפתחים הצעירים ליוו מנחים ודוקטורנטים בהנחייתו  של פרופסור גדי גלזר מהאוניברסיטה העברית, עובדי פיתוח מחברת אינטל ומהתעשייה וצוות מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.

תמונות: ששון תירם