פרופסור תמר פרץ ממלאת מקום מנכ"ל הדסה: "ארצה להתמנות למנכ"ל קבוע"



ממלאת מקום מנכ"ל הדסה בראיון לרדיו ירושלים, התייחסה לעובדה שטרם מונה מנכ"ל קבוע לבית החולים ואמרה ""אני בהחלט רוצה להתמנות למנכ"ל קבוע. אני מכהנת בתפקיד כבר יותר משנה והובלתי מהפך במסגרת התפקיד"

פרופסור תמר פרץ התראיינה היום (ג') לשלום אורן, בתכנית 'בדרך הביתה' ברדיו ירושלים וסיפרה על וועידת ישראל לרפואה שנפתחה הבוקר. פרץ גם התייחסה לעובדה שטרם מונה מנכ"ל קבוע לבית החולים. בתשובה לשאלה אמרה  "אני בהחלט רוצה להתמנות למנכ"ל קבוע. אני מכהנת בתפקיד כבר יותר  משנה. הובלתי מהפך במסגרת התפקיד, לפני שנה היינו בסכנה של פירוק וסכנה לסגירת בית החולים. עובדים לא קיבלו משכורות ובשנה האחרונה לאחר שביצענו מספר צעדים אנחנו עומדים היום על אותם מספרים של פעילות שעמדנו בשנת 2013". עוד הוסיפה "אין ספק שבית החולים נמצא על דרך המלך, ובמהלך השנה האחרונה כולם קיבלו את המשכורות שלהם במלואם ובזמן".

וועידת ישראל לרפואה מתקיימת זו השנה התשיעית במרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה, ירושלים. מטרת הועידה לעלות ולעורר שיח ציבורי בנושא הבריאות הנמנה על ליבה ומעסיק את הציבור בישראל.

הועידה דנה בנושאים שבין רפואה לחברה ומטרתה יצירת במה לאומית-ציבורית לדיון בסוגיות הללו  ומהווה נקודת מפגש בין קובעי המדיניות הרפואית-חברתית בישראל לבין מובילי המשק  והאקדמיה. ועידת ישראל לרפואה שהתקיימה לראשונה ביולי 2007 הפכה לאירוע התקשורתי המשמעותי ביותר בענף הבריאות באותה שנה ואף זכתה בפרס "האריה השואג".

הועידה הפכה לאירוע חשוב בענף הבריאות ומושכת משתתפים רבים מכל רחבי הארץ: רופאים, אישים בכירים ממערכת הבריאות, בכירים מענף הרפואה על כל שלוחותיו, אחיות, אנשי מנהלה, מעצבי מדיניות הבריאות, אנשי חיל רפואה, יצרני תרופות וציוד רפואי, נציגי חברות הביטוח ומשתתפים אחרים שהנושאים קרובים לליבם.

הועידה הקודמת הפגישה בין קובעי המדיניות לעוסקים ברפואה ובחברה, על מנת להמשיך ולהעלות לסדר היום הציבורי את חשיבותה ומרכזיותה של הרפואה בישראל, ולהפנות את תשומת ליבם של מקבלי ההחלטות לנושאים הבוערים הדורשים התייחסות ברמה אסטרטגית ולספק תמונה אמיתית ועדכנית על מצב הרפואה בישראל.

כאמור, מוקדם יותר, הבוקר (ג') נפתחה הוועידה, בפתיחתה נאמה פרופ׳ תמר פרץ, מ״מ מנכ״ל הדסה בועידת ישראל לרפואה: "אני מברכת את בואכם לועידת ישראל התשיעית לרפואה. אנו דנים בנושאים שבין רפואה לחברה וקהילה, ובראש ובראשונה אני מרגישה צורך לפנות לחברי הקהילה שלי- 5,500 עובדי ועובדות הדסה. לפני שנה עמד המרכז הרפואי הדסה בפני משבר קשה ביותר, הקשה בתולדותיו.  המרכז הרפואי, שהינו חלק מהמפעל הציוני של נשות הדסה, אחד מעמודי התווך המרכזיים של הרפואה והמחקר במדינת ישראל, ואחד המעסיקים הגדולים ביותר בירושלים  היה בסכנת סגירה ופירוק. פחות משנה לאחר חתימת הסכם ההבראה, הדסה, בהנהלתי יוצאת מהמשבר ופניה לדרך חדשה. לאורך השנה נקטנו בשורה של צעדים ניהוליים שהגדילו את מספר המטופלים, הקטינו בהוצאות, יצרו מנועי צמיחה חדשים, החזירו את מדדי הפעילות המרכזיים לאלה של טרום המשבר, החזירו את התורמים ואת מענקי המחקר. זאת, בהתאם למתווה תוכנית ההבראה. עבודה רבה ולא קלה עוד בפנינו, אך אין ספק כי הדסה חזרה לדרך המלך. ההישגים הינם בזכות העבודה המקצועית, המסורה והאנושית של עובדי הדסה.

אל מול כל ההישגים, בולט אחד במיוחד. אני שמחה לבשר כי בתום משא ומתן ממושך הושגה הסכמה בין המרכז הרפואי הדסה ושירותי בריאות כללית להסדרת המחלוקת הכספית בין הצדדים. תשלום החוב מבטיח את המשך תשלום משכורות  לעובדי הדסה במלואן ובזמן,כפי שהיה במהלך כל השנה האחרונה. על רקע פשעי השנאה שחווינו לאחרונה, אותם יש לגנות שוב ושוב, בכל תוקף, עולם הרפואה נותן את הערכים ההומניים האוניברסליים, שעלינו כחברה לדבוק בהם ולהעצימם. עולם הרפואה עובר בשנים האחרונות מהפך. מצד אחד התפתחויות טכנולוגיות מרשימות,  ובמקביל הבנות חדשות של תהליכים ביולוגיים ומולקולריים. הבנות אלו מולידות תרופות וטיפולים חדשים. התמחויות ותת התמחויות חדשות הולכות ומתפתחות.

האינטרנט והמחשב מאפשר פריסת מידע לכל אדם ואדם.אלא שלצד ההתפתחות והקידמה עלינו לזכור כי, סבל החולים נותר סבל, והכאב כאב. החולה אינו מתמודד לבד עם קשיו וסבלו – הוא חלק ממארג הקשרים והמעגלים החברתיים המשפיעים עליו – במשפחה, בעבודה ובקהילה. במציאות זו, כאשר השרותים הרפואיים נעשים יותר ויותר יקרים, איש לא יכול לעצור את הקידמה. 
אולם, כדי למנוע את הפערים ההולכים וגדלים בין מי שיכול להבטיח לעצמו להינות מפריצות דרך טכנולוגיות ומי שלא יכול להרשות זאת לעצמו, יש לפתח שימוש מושכל בטכנולוגיות החדישות ולדאוג לתקצוב נכון של מערכת הבריאות. הקמה ופיתוח של מערכות טיפול אמבולטוריות, הן בכותלי בתי החולים והן מחוצה להם, הינם בעלי חשיבות עליונה, הן בצד החברתי והן בצד הכלכלי. 

פיתוח מערכי טיפול אמבולטוריים יתרום משמעותית להבטחת איתנות ויציבות כלכלית של מוסד הרפואה במדינת ישראל, לצד הבטחת רפואה איכותית לציבור". 

תמונות: באדיבות דוברות הדסה, קרדיט: אבי חיון


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה