יו"ר חברת הגיחון: "אסון הומניטרי עלול להתרחש בשכונות מזרח ירושלים מעבר לגדר ההפרדה"

השכונות במזרח העיר מעבר לגדר ההפרדה נמצאות בשטח המוניציפאלי של ירושלים ומרבית תושביהן בעלי תעודת זהות ישראלית. במארס אשתקד עתרו לביהמ"ש תושבי מחנה הפליטים שועפט והשכונות הסמוכות, בסיוע האגודה לזכויות האזרח, בדרישה לטפל בבעיית אספקת המים לאזור, וזאת לנוכח סבל רב של התושבים מהפסקות ושיבושים באספקת המים ומירידה חדה בלחץ המים.

המשיבות בעתירה - חברת הגיחון, עיריית ירושלים ורשות המים השיבו באריכות לביהמ"ש אודות הבעיות השוררות בשכונות אלו ודרכי הטיפול הנדרשות בהן לנוכח התשתיות הרעועות בשכונות הללו. מהתשובות שהוגשו לביהמ"ש עולה, כי חברת הגיחון המנוהלת ע"י זהר ינון, פועלת מזה זמן רב להסדיר את פעילות החברה במזרח ירושלים בכלל ובשכונות מעבר לגדר בפרט. הסדרה זו כוללת התייחסות לסוגיות תכנוניות, ביטחוניות, משפטיות וכלכליות המחייבת מעורבות ממשלתית. גם ע"פ דו"ח האגודה לזכויות האזרח, חרף הקשיים הפיזיים בשטח, הצליחה החברה לשדרג את רמת השירותים במזרח העיר.

בתצהיר שהגיש יו"ר דירקטוריון חברת הגיחון, אבי בלשניקוב, לביהמ"ש, נכתב: "הודעה זו מוגשת מתוך אחריות כבדה. ללא שיוצג פתרון מעשי אמיתי ומיידי, עלול להתרחש בכל רגע נתון אסון הומניטרי של ממש, בין כתוצאה מהפער הבלתי ניתן לגישור שבין היקף האוכלוסייה למצב התשתיות ובין כתוצאה מהשריפה שעלולה לפרוץ מבלי שיהיו די מים לכבותה".

בעקבות כך החליטו השופטים אליקים רובינשטיין, צבי זילברטל וניל הנדל, להורות למועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה לתאם בין הגופים ולמצוא פתרון לבעיה. "לצערנו ההידברות בין הצדדים עד כה אינה כפי שהיינו מצפים, על כן איננו רואים מנוס מהבאת הנושא בכללותו שוב לפתחה של המועצה לביטחון לאומי, נראה לנו כי יש צורך ב'שולחן גבוה' לסיוע לקידום הנושא ולמעקב, והמועצה לביטחון לאומי נראית לנו כתובת בכירה ראויה", כתבו השופטים.

תמונה: באדיבות דוברות חברת הגיחון