תרופה הומאופטית החזירה את יכולת הדיבור לילדה שלקתה בטראומה

לאחר נפילת פצמ"ר באשקלון לפני כארבע שנים לקתה נ. ילדה אז כבת 4, בהלם. בעקבות זאת איבדה את יכולת הדיבור. היא הוגדרה כנפגעת פעולת איבה, ובמהלך ארבע שנים טופלה על ידי פסיכולוגים ופסיכיאטרים במספר מרכזים רפואיים גדולים, שלא הצליחו לעזור לה. הקשר היחיד בינה לבין העולם היה  באמצעות פתקים, עליהם כתבה בכתב יד קטן, צפוף וקשה לקריאה.

לפני מספר חודשים הופנתה על ידי העובדת הסוציאלית שלה לד"ר מנחם אוברבאום משערי צדק, מנהל המרכז המשולב לרפואה משלימה בבית החולים, לקבלת טיפול.  במרכז היא טופלה בשיתוף עם רופאי השירות הפסיכיאטרי , מנהל השרות, דר' קוני גרופ, ודר' סול יברובסקי, פסיכיאטר הילדים.

"ד"ר אוברבאום בדק את בתי בצורה יסודית, ולאחר הבדיקה רשם לה תרופה הומאופטית", מספרת אימה של נ. "הוא ביקש שנמתין כחודש ימים ונחזור אליו לאחר מכן".

מספר ימים לאחר התחלת הטיפול התקשרה העובדת הסוציאלית וסיפרה בהתרגשות לד"ר אוברבאום כי הילדה החלה לכתוב בכתב יד ברור וקריא, ומספר ימים לאחר מכן  התקשרה האם ובישרה בקול רועד: "היא מדברת".

"לא ציפיתי לשינוי כה דרמטי בזמן כל כך קצר", מספר ד"ר אוברבאום. "סירבתי להתייחס לבשורה זו עד שאשמע במו אוזני את הילדה ואכן, היא דיברה דיבור שוטף ורהוט. אני מטפל בחולים למעלה משלושים שנה, אבל התרגשות כזו לא חוויתי זמן רב".

יחד עם זאת, הדרך להחלמה מושלמת עוד ארוכה. בשלב זה היה חשוב לסייע ל- נ. לפתוח "דף חדש". המחשבה הייתה למנוע את הפיכתה למין ליצן בקרקס שכל התלמידים בבית הספר יסתכלו עליה כקוריוז. לפיכך הציע צוות הרופאים המטפלים להעבירה לבית ספר אחר. לשם כך הגיעו ד"ר אוברבאום יחד עם נ. והוריה לפגישה עם צוות בית הספר בו למדה כדי לבשר להם את הבשורה ולדון איתם על האפשרות להעבירה לבית ספר אחר. "מה שלומך?" נשאלה נ., שעד לאותו רגע הייתה מוכרת כחסרת יכולת דיבור. "שלומי טוב", ענתה הילדה.

"קשה לתאר מה קרה באותו רגע בחדר המורים ההתרגשות הייתה רבה. אני חושב שלא נשארה בחדר עין אחת יבשה". המקרה הועבר מיד לידיעת מנהל מחלקת החינוך של עירית אשקלון, שבעזרתו ובשיתוף הנהלת בית הספר נמצאה דרך, "בניגוד לנהלים המקובלים", להעבירה לבית ספר אחר בו  תמשיך את לימודיה ובו פרט להנהלה, לא ידע אף אחד על מה שעבר עליה. היא תהיה שם בבחינת "לוח חלק". המקרה הועבר גם לידיעת ראש עירית אשקלון שאירח את הילדה והוריה בלשכתו והעניק לה עט כתיבה.

נ. שובצה בבית ספר חדש, דיבורה רהוט וקולח והיא מתקשרת היטב עם סביבתה .

"אין זה נפגע פעולות האיבה היחיד שטופל בהצלחה במרכזנו, אך הוא הדרמטי ביותר. בשביל רגעים כאלה למדתי רפואה", מסכם ד"ר אוברבאום. "זו תמורה מלאה לעבודה קשה, מאומצת ולעיתים מתסכלת".