יום הזיכרון לשואה ולגבורה



היום (יום ה') יצוין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לזכר 6 מיליון היהודים שנרצחו באכזריות בידי הנאצים. יום השואה השנה עומד בסימן 70 שנה לסיום המלחמה, השחרור והבחירה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה המצוין בישראל מדי שנה מוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם, בערב יום השואה וביום השואה עצמו יתקיימו אירועים שונים ברחבי העיר לציון יום הזיכרון.

ביום הזיכרון עצמו בשעה 10 תושמע בכל רחבי ישראל צפירת דומיה בת שתי דקות, ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון נוספים ליד אנדרטאות בבתי ספר, במחנות צה"ל, ברשויות המקומיות ובמוסדות ציבור. ב"יד ושם" מתקיים לאחר הצפירה טקס הנחת זרים באנדרטה לזכר מרד גטו ורשה.

עיריית ירושלים תציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בטקס מרכזי, שיתקיים ביום חמישי, בשעה 08:00 בכיכר ספרא. הטקס יתקיים השנה בסימן "כאב השחרור והחזרה לחיים" במעמד ראש העיר, חברי מועצת העיר וניצולי שואה תושבי ירושלים והוא פתוח לציבור הרחב. את תכנית הטקס יובילו השנה תלמידי י"א - י"ב מתיכון  פסגת זאב בניהם תלמידים אשר ביקרו לא מכבר במחנות ההשמדה בפולין.

מסורת זו, לפיה בכל יום שואה עורך בית ספר אחר את הטקס בכיכר ספרא, הונהגה על ידי  ראש העיר, ניר ברקת, עם כניסתו לתפקיד. עיריית ירושלים רואה חשיבות רבה בשילוב בתי ספר בטקסים המרכזיים של הבירה, מתוך כוונה להצביע על המשמעות הערכית שנגזרת מהמעמד הטקסי ועל האחריות החינוכית של העברת המסרים  מדור לדור, בייחוד על בסיס החוויות מהמסעות לפולין שמוציאים בתי הספר בשילוב עם הניצולים.  

הטקס יכלול הדלקת נרות זיכרון על ידי ניצולת השואה, דינה ביכלר חן כאשר אתה"קדיש" יקריא בן לניצולי שואה עובד עירייה.

עיריית ירושלים בשיתוף המינהלים הקהילתיים יציינו את יום הזיכרון לשואה והגבורה בכלשכונות העיר  באירועי זיכרון בהשתתפות יחידת הנוער העירונית, תנועות הנוער, תלמידי בתי הספר, ניצולי שואה, חיילים וש"ש.  התושבים מוזמנים לבוא ולקחת חלק באירועים. ניתן לקבל פרטים על האירועים  דרך המינהלים הקהילתיים.

מוזיאון מגדל דוד 

בערב יום השואה יוקרן במוזאון מגדל דוד הסרט החדש "שאלות של חיים ומוות" שביים והפיק משה אלפי. לאחריו תתקיים שיחה עם המשתתפים, השחקנית אסתי זקהיים, השחקנית יונה אליאן, הרב אברהם קריגר מעמותת שם עולם ודב איכנולד מו"ל ידיעות ספרים שלקחו חלק במסעו של הבמאי לפולין עם 17 אנשים מובילי דעה בניסיון להתמודד עם הנחלת זיכרון השואה.

הקרנת סרט תיעודי בערב יום השואה בחצר המצודה ביום רביעי, 15.4, בשעה 20:00. הכניסה חופשית. "לשנות את החשיבה, לשנות את הראיה של הדור הבא, להצליח לדלות מאסון השואה תעצומות נפש לדורות הבאים". עם המשפט הזה יצאו 17 איש, מובילי דעת קהל במדינת ישראל, למסע יוצא דופן בפולין במטרה להתמודד עם הנחלת זיכרון השואה, שבו הדגש יהיה על לקחים ואמות מידה מוסריות ואחרות, בשונה מאופי הנחלת הזיכרון שהיתה מקובלת עד עכשיו. למסע יוצאים: יהורם גאון, יונה אליאן קשת, פרופ' סמי סמוחה, פרופ' ירון זליכה, אמונה אלון סופרת, השופט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד, דובי איינכוולד עורך ידיעות ספרים, איתן מדמון מנכ"ל גלובס, אסתי זקהיים שחקנית, גיא לואל שחקן, אריאל סנדר, גולן אזולאי אמן, אברהם נתן, אפרת גוש זמרת-יוצרת. את הקבוצה מוביל בפולין הרב אברהם קריגר ראש מכון שם עולם. הנוסעים שאלו את עצמם פעמים רבות, כיצד להתמודד עם זיכרון השואה כך שיעבור בצורה משמעותית לדור הבא? איזה זיכרון שואה הנחיל הדור הקודם והאם זה זיכרון שנכון לנו להעביר גם לדורות הבאים אחרינו? השואה הייתה האירוע המכונן הטראומטי ביותר במאה הקודמת לעם היהודי, מה הסיכוי שזיכרון זה יישאר טבוע באותה עוצמה לדור הבא? איך ניתן לשמר את משמעות האירוע לדורות הבאים שבתהליך טבעי הולכים ומתנתקים ומאבדים כל עניין.

הסרט עוקב במהלך כשבוע באופן אינטנסיבי אחר החוויות האישיות והרגשיות של משתתפי המסע, עם ראיונות עומק אשר צולמו בביתם בישראל. מה קורה כשדיון ישראלי יהודי מהותי שכזה מגיע לפתחם של פרופ׳ סמי סמוחה החילוני השמאלן מול יהורם גאון המסורתי? מה קורה כשאלוהים עומד למשפט על מעשיו או חוסר מעשיו באושוויץ? מה צעקה שם אמונה אלון? מה אפשר לקחת מקרון הרכבת בלודז', שיהיה משמעותי גם לדור שלא הכיר את אלו שנסעו ברכבות אלו? וממי בקשו משתתפי המסע סליחה בפח האשפה ליד המשרפות של אושוויץ? "שאלות של חיים ומוות " (סרט תיעודי, 60 דק'). במאי ומפיק: משה אלפי. הפקה: אלפים הפקות – שם עולם – הערוץ הראשון.
 

"נוגע במה שאיננו"

"מעבדת פיס לתרבות ורטיגו - מטה יהודה" מקיימת ערב חד פעמי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה.  בערב זה תוצג היצירה "נוגע במה שאיננו" - יצירתם של ראלי מרגלית וברוך ברנר, לשיריה של המשוררת רבקה מרים.

המופע בנוי משני מחזורי שירים אשר נוגעים במקום החשוף בו ה"דור השני" רואה ושומע את הנעדר.   היצירה נעה בין ה"יש" וה"אין", בין הכיליון לתחייה. היא עוסקת בחידת הקיום ובתחושות שהיא מעוררת.  שירתה של רבקה מרים מאופיינת בשפתדימויים השואבת השראתה מהמקורות היהודיים, התנ"ך, המדרשים ותורת הסוד, ונוגעת בהוד הרוח של היהדות באפיון ארץ ישראלי. 

המשוררת רבקה מרים נחשבת על ידי רבים לאחד הקולות החזקים, המקוריים והמסעירים ביותר בשירה העברית כיום.  שיריה הם מעשה מרכבה של תוהו בין זמנים, דמויות, מקומות ועולמות. לעתים קרובות נוגעים השירים במישרין במודע ובמוכר לנו, אך נגיעתם לעולם אינה נעשית באופן מודע ומוכר.

רבקה מרים נולדה ב-1952 בירושלים, בת לסופר ניצול השואה הסופר לייב רוכמן,  אשר כתב על חווית המסתור והחיים בשואה ואחריה. שמותיה הפרטיים, רבקה מרים, שלימים הפכו לשמה הספרותי, הם על שם אמו של אביה, רבקה, ואחותו הצעירה, מרים, שנספו יחד בטרבלינקה. רבקה מרים החלה את דרכה כיוצרת כבר בגיל 14 כשפרסמה את ספר השירים הראשון שלה ואף הציגה כתלמידת תיכון תערוכה מציוריה במוזיאון תל אביב.  מאז, במשך 4 עשורים, פרסמה מעל 20 ספרי שירה, פרוזה ואף שלושה ספרי ילדים. לאורך שנות עבודתה זכתה בפרסים ישראליים רבים לשירה ביניהם פעמיים פרס ראש הממשלה.

על המופע היא מספרת: "לא לקחתי חלק בתהליך העבודה על 'נוגע במה שאיננו', ולמופע הגעתי כאחת מן הקהל.  ציפיתי לחוש קרבה בצד הסתייגות, כחוויה שאת חווה כשהאינטימיות שלך חבוקה בידיים זרות.  יצאתי מהמופע נפעמת ונרגשת.  היו רגעים שבהם הייתי על סף בכי, ורגעים שבהם התרוננתי בכל תא מתאי הגוף.  ראלי מרגלית וברוך ברנר לקחו את השירים שלי למקום אחר, חדש, מדויק וחזק. הרגשתי שהיצירה קיבלה חיות משל עצמה, והיא מתקיימת מעבר לי ומעבר להם."  המופע מתקיים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום חמישי 16/4 בשעה 20:30 בורטיגו - כפר אמנות אקולוגי בקיבוץ נתיב הל"ה, עמק האלה מחיר הכרטיס: 50 ₪.

כוכבים בלי שמים: יד ושם

בראשון האחרון נפתחה בביתן לתערוכות ביד ושם תערוכה חדשה שתעסוק בעולם הילד בשואה - ילדות בשואה – כוכבים בלי שמים. התערוכה מנסה לתת ביטוי לקורותיהם של מיליון וחצי הילדים שנרצחו בשואה, באמצעות הצגת סיפורים שנותרו מאותם ילדים, או מסיפוריהם של הילדים המעטים שניצלו. לחומרים המקוריים המעטים, שמוצגים בתערוכה נוספו יצירות בזכוכית ובאנימציה של סטודנטיםמהמחלקה לעיצוב קרמי וזכוכיתשל האקדמיה"בצלאל" ומהמחלקה לעיצוב תקשורת חזותית מHIT"- מכון טכנולוגי חולון" שמציגים סיפוריםרבים בתערוכה להם לא היה ביטוי ויזואלי.

בתערוכה שמונה נושאים עיקריים: משחק, לימוד, חברות, מי אני, עבודה, בית, משפחה וטקסי מעבר. חלק מהנושאים מתפצלים לתת-נושאים נוספים. בכניסה מתואר עולמם של הילדים לפני השואה וממנו עוברים אל תקופת השואה עצמה. המעצב חנן דה לנגה מסטודיו דה לנגה, עיצב את התערוכה באמצעות יצירת יער סימבולי שבתוכו מוצגים החומרים. בכל אחד מ 33  'העצים' יש סיפור ראשי וסיפורים נוספים המוצגים במסכים דיגיטליים. יש גם עצים שבהם באים לידי ביטוי נושאים יותר כלליים כגון בתי־ילדים או תנועות־נוער. המעצב ניב משה בן-דוד יצר את המיצב על 'עולם הילדים לפני המלחמה' וערך את הסרטים המוצגים בתצוגה הדיגיטלית.

אוצרת התערוכה יהודית ענבר:"בשואה נקטעה ילדותם של הילדים ובמקרים רבים הם דאגו לפרנסת המשפחהועודדו את הוריהם במאבק הנואש להישרדות. עם זאת הם נותרו ילדים, כשרק התאפשר הם שיחקו, צחקו ויצרו וביטאו את הפחדים והתקוות שלהם. הציורים, היומנים, השירים, המוזיקה, המכתבים והצעצועים מציעים מבט מרגש ומרתק על ילדות בצל השואה. כוח החיים, החיוניות, היצירתיות, הדמיון, התובנות האנושיות לגבי הקשר עם האחר, כוח ההישרדות והאופטימיות על אף המצב – מעידים על היכולות הטמונות בילדים".

 

זוכרים ושרים בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2015

בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה יתקיים זו השנה השישית, פרויקט 'זוכרים ושרים בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה'. האירוע משלב ערב שירה, עם הזמרים ערן צור, דנה ברגר, יונתן דרור, אביב בכר והדס קליינמן, ועיסוק בסוגיות הנוגעות ל- 'זיכרון של הדור השלישי'.  בין השירים ישתפו אנשי ציבור את הקהל בחיבור האישי שלהם לזיכרון השואה ובעיסוק בסוגיית המסרים שעלינו להעביר לדורות הבאים וכיצד. לפני המופע, יתקיימו מעגלי לימוד ושיח מונחים בשיתוף פורום 'רשות הרבים', בית מדרש אלול וגשר.

"הפרויקט הוקם מתוך הבנה שכדור האחרון הפוגש את אלו שהיו שם, עלינו מוטלת המשימה להנחיל את הזיכרון הלאה", אומרים איתי צור ויונתן דרור, יוזמי הפרויקט. "הביקוש הרב לפרויקט, משקף את הצורך הגדול של הדור הצעיר לציין את יום השואה מנקודת המבט הרלוונטית אליו. האירוע מתקיים במרכז ז'ראר בכר בירושלים, מקום בו התקיים משפטו של הצורר הנאצי אדולף אייכמן. הדבר מסמל את המחויבות שלנו כאן, כלפי הזיכרון של מה שאירע שם."

לאור הביקוש הגבוה, כדי לאפשר לציבור רחב להשתתף באירוע, תתקיים הקרנה של המופע באמפי הסמוך למרכז ז'ראר בכר, לכל אלו שלא יכנסו לאולם עצמו.

במהלך השנים אמנים, אנשי ציבור ותקשורת התגייסו לפרויקט ולקחו בו חלק, ביניהם; חמי רודנר, אבי גרייניק, אראל סג"ל,  פרופ' חנה יבלונקה, סיון טלמור, אופיר בן-שטרית, דביר כהן (דיוואן הלב), רן בנימיני (רשת ב'), דוד לביא, ענבל גרשקוביץ חנן בן-סימון, גולן אזולאי ,שרה ב"ק, הרב בני לאו, ד"ר מיכה גודמן, ועוד.

כמו בשנים קודמות, גם השנה, הפרויקט מאמץ את מועדון ניצולי השואה של עמותת 'עמך' ועמדות התרמה יפתחו במקום על מנת לגייס משאבים להרחבת השירותים ש'עמך' מספק לניצולי השואה שעודם חיים ביננו.

יום רביעי, ה- 15.04.15, בשעה 21:00, במרכז ז'ראר בכר, רחוב בצלאל 11, ירושלים מעגלי דיון מונחים בשיתוף פורום רשות הרבים, בית מדרש אלול ו'גשר': אולם ליאו-מודל, בשעה 19:30.

 

הצגה על אבא קובנר בתיאטרון החאן 

בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תעלה על בימת תיאטרון החאן ההצגה "יחזקאל", מחזה על פי רומן בתמונות של מיכאל קובנר, בהשראת דמותו של אביו – אבא קובנר. את הספר עיבד וביים רוני ניניו. בתום ההצגה, יתקיים עבור הקהל פאנל בנושא: זיכרון באמנות. הפאנל יהיה בהשתתפותם של פרופ' אריאל הירשפלד, הסופרת נאוה סמל, הצייר ומחבר הרומן בציורים "יחזקאל", מיכאל קובנר, והבמאי רוני ניניו. ההצגה הנה שילוב ייחודי ויוצא דופן של תיאטרון, מוסיקה ואמנות הציור.

יחזקאל, שדמותו מבוססת על זו של אבא קובנר, חי לבדו בירושלים. מפגש מרגש מתרחש בינו לבין נכדו נוני, המגיע לביקור מולדת עם אמו. את הזיכרונות הקשים מהימים בהם היה יחזקאל מפקד המחתרת בגטו וילנה ונאלץ להתמודד עם החלטות אכזריות כמו הסגרת מפקדו והשארת אמו מאחור, מספר הסב לנכדו תוך משחק, שבאינסטינקט של רגע הוא מתאים לשפתו ולגילו של הילד. היכולת לתקשר עם הנכד, מפצה את הסב על הניתוק מבנו עמוס שירד מהארץ. זהו סיכוי אחרון עבורו לאהבה מנחמת בחיק המשפחה, מול כאב הייסורים של העבר. על רקע הביקור המשפחתי, נרקם גם קשר אהבה וקירבה מיוחד בין נעמה, פיזיותרפיסטית צעירה המטפלת ביחזקאל, לבין רעייתו של הבן עמוס. ההצגה מלווה בהקרנות וידאו המשתלבות בעלילה ויוצרות שפה דרמטית המעניקה להצגה ממד מרתק וייחודי.

הרבדים ההיסטוריים והאוטוביוגרפיים בהשראת סיפור משפחתו של קובנר עוברים מספר שלבים של עיבוד אמנותי בדרך אל הבמה, החל בסיפור העלילה הבדוי, דרך סגנון הציור של מיכאל קובנר, שירי אבא קובנר המולחנים על ידי אבי בנימין וכלה בביטוי הבימתי  המועבר על ידי צוות ההצגה.

 זיכרון בסלון

זיכרון בסלון הינה יוזמה לציון ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שכל אחד ואחת בישראל ובעולם יכולים לארגן בסלון הבית- יוזמה שמהווה התבוננות מזווית שונה על ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

זיכרון בסלון התחיל בערב אחד, בסלון אחד, לפני חמש שנים, מתוך תחושה שהזיקה שלנו לטקסי יום הזיכרון לשואה הולכת ונחלשת משנה לשנה וכי לרבים מאתנו אין דרך טובה להתחבר ליום הזה, לעסוק בו, להיזכר ולחשוב. בין הטקסים הפורמאליים לבין הבריחה לטובת צפייה בסדרות, קם זיכרון בסלון.

זיכרון בסלון מתקיים זה השנה החמישית, והוא הולך והופך לתופעה חברתית בהיקפים גדולים. בכל שנה מצטרפים עוד ועוד אנשים וסלונים ובוחרים לציין את ערב יום השואה בסלון ביתם, באופן אינטימי, הכולל שיחת עדות עם שורדי שואה, פעילות אמנותית ודיון פתוח ומשמעותי בין כלל המשתתפים. בזיכרון בסלון בשנת 2014 השתתפו עשרות אלפי אנשים בכ-800 סלונים בארץ ובעולם. זיכרון בסלון השנה צפוי לגדול ולהעמיק. היוזמה הינה של קבוצת צעירים, יזמים חברתיים, שהרגישו שהם כבר לא מתחברים לדרך הממלכתית בה מציינים את ערב יום השואה, ורצו ליצור חיבור של מה שהתרחש ב"גלקסיה הרחוקה" ההיא, שבעצם היא בכלל לא רחוקה, לחיים שלהם היום.

כך הסביר ניסימי נעים-נאור, מהצוות המוביל של היוזמה: "זיכרון בסלון מציע אפשרות של תיקון לחברה הישראלית, זיכרון שואה שהמשתתפים לוקחים בו חלק פעיל, וששואל לא רק מאיפה באנו, אלא גם לאן אנחנו הולכים."

שירה ציפריס, מהצוות המוביל של היוזמה מספרת גם: זיכרון בסלון זו קהילה שהיא חוצת גבולות גיאוגרפיים ודמוגרפיים- קהילה של אנשים שמתחברים סביב הרצון המשותף לייצר שיח פלורליסטי, לייצר משמעות, להתקרב לנושא השואה ממקום אישי ובין- אישי. 

על כך הוסיפה שני ברוסילבסקי, מיזמיות הפרויקט: "אנחנו מאמינים שכדי לזכור את השואה, חשוב קודם להקשיב לאלו שהיו בה, ושרדו כדי לספר. אנחנו גם מאמינים שכדי לעסוק בשואה באופן שמתאים ל- 2015 צריך קודם כל להחזיר לעיסוק בשואה את החופש ממסגרות ומפורמאליות, מהממלכתיות שבמשך שנים הרחיקה רבים מכל רצון לעסוק בה."

ציפורה לרנר,  ניצולת שואה שהשתתפה כאשת עדות בשנה שעברה, מספרת: "בזיכרון בסלון סיפרתי לראשונה את הסיפור שלי בפניי קהל. לא הייתי בגטו או במחנה עבודה ולכן לא הרגשתי שראוי שאספר מה עברתי, כיוון שאינני ניצולה קלאסית. אבל הצעירים בסלון רצו לשמוע ושאלו שאלות. בעיניי זיכרון בסלון הוא גשר בין הדורות וההנצחה הטובה ביותר לשואה."

 

תמונות: באדיבות יח"צ וflash 90




 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה