שומרים על ההיסטוריה של ירושלים

העבודה נמצאת בשלביה  הסופיים  וכוללת 18 שכונות ומתחמים לשימור וכ- 23 תיקי תיעוד מתחמיים, המוטמעים בשכבת האתרים לשימור ב- GIS העירוני לשימוש הציבור.

סה"כ מופו נכון להיום 68 שכונות בתחומי העיר ההיסטורית. העבודה כללה בין השאר בדיקה ועדכון של מספר אתרים מתוך רשימה קיימת (הרשימה הקיימת כוללת 5,400 אתרים המיועדים לשימור, ללא פירוט והרחבה). העדכון כולל קביעת כללים והנחיות לסקירה, הערכת אתרים ובניית פורמט כרטיס אתר/ מתחם לכל אתר, לשימור ויצירת מאגר תיעוד ייחודי וממוחשב של האתרים בתחומי העיר ירושלים. עבודת הסקירה במבנים לשימור שנערכת כיום, תביא להרחבה משמעותית של מספר האתרים לשימור בעיר והמידע לגביהם.

מזה כחמש שנים, אגף התכנון ומחלקת השימור בעריית ירושלים פועלים למיפוי כל אתרי השימור בעיר. מטרת העבודה היא יצירת רשימה מקיפה ומקצועית של אתרים לשימור העומדת בסטנדרטים בינלאומיים, מיחשובה והפיכתה לרשימה סטטוטורית, על פי התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה.

בתהליך העבודה התקיים שיתוף ציבור רציף שכלל הודעות לציבור בשכונות הנסקרות, לשיתוף מידע היסטורי  ושיתוף  גופי תכנון, ציבור מקצועי, מוסדות ציבור, מנהלים קהילתיים, ארגוני שימור ורשות העתיקות, בוועדת היגוי ציבורית והצגת העבודה לציבור בשלביה השונים.

עיריית ירושלים מבקשת לשתף את הציבור בעשייה התכנונית ובמידע עצום ומרתק על נכסי שימור ומרקמים עירוניים ייחודים שנאסף בעיר, אשר יוכל לשמש אנשים פרטיים, אדריכלים ויזמים, בשכבה חשובה של מידע תכנוני.

חשוב להבהיר כי רשימה זו הינה דינמית ומאפשרת הוצאה והכנסה של מבנים בהתאם לשיקול דעתה של וועדת השימור העירונית. כמו כן, ראוי לציין כי ההכרזה על מבנה לשימור אינה פוגעת בזכויות הבנייה הקיימות למבנה.

כאמור, הרשימות יאושרו בחודשים הקרובים בוועדת השימור לקבלת מעמד סטטוטורי על-פי התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה.

צוותי העבודה שלקחו חלק בעבודה הם: רשות העתיקות, מכון ירושלים ומשרדי התכנון  משה שפירא, אבנר אופק ורועי פביאן, יישום יועצים, ארד -סימון, סעדיה מנדל, גרואג- הראל, גובי קרטס, אלי אילן ועדי סלע וינר, גוטמן אסיף, ואנה לדיז'נסקי.

ראש-העיר ירושלים, ניר ברקת: "ירושלים היא  העיר היפה בעולם ואחת הערים העתיקות ביותר. ברחבי העיר נטועים מבנים ואתרים שהם עדות היסטורית לעברה של ירושלים ואנו פועלים לשמר ולהנציח את האתרים והמבנים החשובים למען הדורות הבאים".

יו"ר הועדה העירונית לשימור, מר תמיר ניר מציין: "זהו רגע היסטורי חשוב לעיר ירושלים. כשליחי ציבור, אנו מחויבים לדאוג פיתוחה של העיר, אבל בו בזמן, לבדוק היטב אלו חלקים של העיר ראויים לשימור- בתים, גדרות, עצים, רחובות ומתחמים. עלינו למצוא את הדרך לשמור על המורשת וההיסטוריה של העיר המיוחדת הזו, שהיא רבת גוונים ושכבות, למען מיליארדי אנשים הנושאים את עיניהם אל העיר הזו, כמו גם למען הדורות הבאים. מאז כניסתי לתפקיד אני פועל ללא לאות על מנת להביא לפרסום הרשימות לציבור ולאשר אותן בהכרזה סטטוטורית. אני מודה לכל העוסקים במלאכה ואפעל לסיום הסקר ואישור כל הרשימות עד סוף 2015".

לדברי תמר קוך, הממונה על שימור מבנים ואתרים היסטוריים: "פרסום רשימת האתרים הממוחשבת המקיפה לעיר ההיסטורית  באתר העירוני ואישורה בוועדת השימור הינו שלב היסטורי חשוב מעין כמוהו. שלב זה  מהווה למעשה את הנדבך הראשון בהפעלת מדיניות שימור כללית שעליה שוקדת העירייה .

כלי שימור נוספים בעירייה הם: הכנת מדיניות שימור כוללת  (מתוכנן ל-2015), הכנת תכניות אב שכונתיות מוטות שימור, הגברת המודעות והאכיפה במתחמי שימור, פיתוח תמריצים נוספים לפעולות שימור. כל זאת, כדי לשמר את ערכי התרבות בעיר ירושלים. ושוב תודה לכל השותפים  בעשייה".

תמונה של בנין התחנה הראשונה בירושלים (לאחר שימור) – באדיבות עיריית ירושלים