עלייה בריכוזי גז הראדון בירושלים

המחקר נערך בחוג למדעי בריאות הסביבה, במכללה האקדמית הדסה, ירושלים ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה וכלל עיבוד סטטיסטי של נתונים שנאספו  לאורך 2 עשורים. תוצאות המחקר הוצגו בכנס בינלאומי בהונג קונג וגם בכנס האחרון של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

המחקר מציג את הערים ירושלים, ערד, מעלה אדומים, כרמיאל וישובים כמו נופי פרת, מצפה יריחו,  ורד יריחו, מצפה חגית, כפר אדומים והישוב אלון שבמדבר יהודה, כאזורים "מועדים לראדון", בהם לאחוז אחד לפחות מהמבנים ריכוזי ראדון הגבוהים פי 10 מן הממוצע הארצי.

רעות שפיצר, מהחוג למדעי בריאות הסביבה במכללה האקדמית הדסה, בהנחיית פרופ' סטיליאן גלברג וד"ר גאולה שרף, ערכה עיבוד סטטיסטי של נתוני המשרד להגנת הסביבה ומציגה מצב עדכני של ריכוזי הראדון בארץ.

מן התוצאות ניתן לראות מגמה כללית של  עליה בריכוזי הראדון בישראל  לאורך השנים.

הממוצע הכלל ארצי, תוך התחשבות במספר משקי הבית בישובים השונים, עומד על 57 בקרל למ"ק (התפרקות רדיואקטיבית אחת בשנייה בכל מטר מעוקב של אוויר). באזורים "מועדים לראדון"  הממוצע עומד על  90 בקרל למ"ק בהשוואה ל-61 בקרל למ"ק באזורים רגילים.

ריכוז הראדון המרבי המותר במגורים בישראל עומד על 200 בקרל למ"ק בעוד שארגון הבריאות העולמי ממליץ על מקסימום של  100 בקרל למ"ק.

רעות שפיצר: "הסיכון עולה ככל שהריכוזים עולים ובהתאם לכך הסיכון לחלות בסרטן עולה גם כן".

במחקר גם הוצגו ריכוזי ראדון בממ"דים ובמ"מקים שעומד על כ 104 בקרל מ"ק לעומת חדרים רגילים שבהם הריכוז עומד על 64 בקרל למ"ק. ממצאים נוספים מראים שבממ"דים, יותר מ-10%מהתוצאות היו מעל הרף המותר לעומת 7% בחדרים רגילים.

הפתרון הפשוט שמציג צוות החוקרים הוא שכל אדם יאוורר ככל שניתן את חדרי הממ"ד וכך תופחת רמת הראדון. 

תמונה: אילוסטרציה flash 90