ראש השנה בפתח - דגים, רימונים, דבש ותפוחים

ראש השנה בפתח ועמו גם קניית המאכלים הפופולארים. משרד החלקאות מפרסם את הצריכה של המאכלים בראש השנה, דגים, רימונים, דבש ותפוח. 

דגים

משרד החקלאות ופיתוח הכפר וארגון מגדלי דגים מפרסמים לקראת ראש השנה וחגי תשרי נתונים על ענף הדגים: בחודש ממוצע צורך הישראלי כ-1 ק"ג דגים ומוצריהם ואילו בחודש תשרי נוסקת הצריכה פי שניים ומגיעה ל- 2 ק"ג לנפש.

לקראת ראש השנה אנו צופים פעילות שיווק מוגברת כאשר הדג המוביל במכירות הוא הקרפיון, אחריו האמנון ובמקום השלישי הבורי. בחודש תשרי נצרכים כ- 800 טון קרפיונים לעומת 250 טון בשאר חודשי השנה, כ- 750 טון אמנון בחודש תשרי לעומת 550 טון בשאר חודשי השנה וכ- 250 טון בורי בחודש תשרי, לעומת 170 טון בשאר חודשי השנה.

הצריכה המקומית לנפש נמוכה יחסית לעומת מדינות אחרות: במדינות הים התיכון הצריכה השנתית היא 20 – 40 ק"ג לנפש, ביפן צורכים 60 ק"ג לנפש והאמריקאים צורכים כ-8 ק"ג לנפש לשנה.

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר בשנת 2013 צרכנו כ- 75,000 טון דגים ומוצריהם, מהם 23,000 טון דגים טריים מייצור מקומי ו- 53,000 טון מיבוא (ברובו הגדול קפוא). הייצור המקומי של הענף נחלק לשלושה מקורות: חקלאות מים (מדגה) כ- 18,000 טון (כ- 78%), דיג כ- 3,000 טון (כ- 12%) וחקלאות ימית כ- 2,500 טון (כ- 10%).  

רמות המחירים של הקרפיון, האמנון והבורי צפויות להיות דומות לשנה שעברה – קרפיון 23-25 ₪/ק"ג, אמנון 25-35 ₪/ק"ג, בורי 28-37 ₪/ק"ג.

רימונים

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מגדלי הרימונים חווים קשיים לאחרונה והרחבת הנטיעות הופסקה  למרות זאת  היבולים עלו משמעותית, ובשלוש השנים האחרונות ייצוא הרימונים מישראל כמעט והכפיל את כמותו!

בשנת 2014 כ- 24,000 דונם מטעי רימונים נושאי פרי יניבו כ- 60,000 טונות. בתקופת החגים צורכים הישראלים כ- 10,000 טון רימונים, מתוך כ- 15,000 טון רימונים אותם צורכים הישראלים לאורך כל השנה. ישראלי אוכל בממוצע כ- 3 רימונים בשנה, מתוכם 2(!!) בחודש תשרי.

היבול בשנת 2013 עמד על כ- 50,000 טון, והשנה מצפים ליבול של כ- 60,000 טון. העלייה ביבול נובעת בעיקר מכניסה לניבה של מטעים צעירים של זנים חדשים: "עמק", "שני" ו"עכו". בזכות הנטיעות המרובות צופים במשרד החקלאות כי בשנים 2016 – 2015 נגיע ליבול של כ-  70,000 - 65,000 טון.

בעונת הייצוא 2014 - 2013 (יולי 2013 עד אפריל 2014) כ- 21,500 טון רימונים משובחים נשלחו לייצוא. בעונת הייצוא הנוכחית צפוי הייצוא להגיע לכ- 30,000 טון ויותר, עלייה של כ- 50% מעונת הייצוא המקבילה אשתקד.

במשך שנים התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי,והיקפו היה מצומצם ועמד על כ- 3,500 דונם. לפני מספר שנים,פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי. והגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה בעקבותיה החלה תעשיה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה ועוד. עם עליית ביקושים לפרי הרימון בארץ ובעולם ושילוב של זנים חדשים, הורחבו בין השנים 2003 – 2012 הנטיעות באופן משמעותי, ובשנת 2014, כאמור, הענף עומד כיום על כ- 24,000 דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ- 1,000 דונם מטעים צעירים המעובדים על ידי כ- 450 מגדלים בכל רחבי הארץ.

לפרי ערך בריאותי גבוה,הוא מכיל נוגדי חמצון,ויטמיןCוברזל בכמויות גבוהות. נכון להיום,הפרי משווק בשלמותו,כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף,כמיצים טבעיים,כמשקאות אלכוהוליים, גלידות ואף כמוצרי בריאות וקוסמטיקה. הזנים העיקריים הם: "עמק" (ורוד), "עכו" ו"שני" (אדומים) - מוקדמים,"116" , "הרשקוביץ" ו"כאמל" (זנים אדומים וחמצמצים) באמצע העונה ו- ו"ונדרפול" (חמוץ-מתוק וגדול) אפיל (זן מאוחר), שאת פירותיו ניתן למצוא על המדפים עד סוף החורף והאביב.

דבש

הדבש הוא מזון טבעי הנאגר על-ידי דבורים, עמלות הכוורת, מצוף פרחים. העמלות אוספות את הצוף מפרחים הנמצאים באזור המכוורת ומביאות אותו לדבורית - למשפחה. טעמו של הדבש, צבעו, ריחו, מרקמו וצורתו מתאפיינים בהתאם למקור הפריחה. באזורים ובתקופות אגירה שבהם קיימות צמחייה ופריחה אחידה בעלת צוף דומיננטי, מוגדר הדבש לפי המקור הדומיננטי (לדוגמה: דבש הדרים באזור השרון באביב, דבש איקליפטוס מהנגב המערבי). באזורים אחרים, שבהם מקורו של הצוף בפריחה מגוונת של צמחים, מתאפיין הדבש לפי מיקום הכוורות ומועד האגירה (לדוגמה: דבש אביב מהגליל המערבי).

בשנים האחרונות מושקע מאמץ ניכר לשיפור איכות הדבש באמצעות תהליכי בקרת איכות המבוצעים על ידי מועצת הדבש. תהליכי ייצור הדבש נבחנים בקפדנות, והמוצר הסופי, קרי צנצנת הדבש, נבדק בדקדקנות במעבדה. לאור תהליכים אלו והנתונים שנתקבלו, ניתן לומר כי איכותו של הדבש הישראלי גבוהה מאוד, הוא טעים וגם אמין.

40% מהתצרוכת השנתית של דבש בישראל מתרכזת בתקופת חגי תשרי, ובעיקר בראש השנה. מדובר בכ- 1,600  טון דבש הנצרכים בחודש אחד, בשווי כולל של 60 מיליון ₪ בערך, במונחי "מחיר לצרכן". ישראלי ממוצע צורך בחודש תשרי כ- 200 גרם דבש בממוצע (לפי חישוב האוכלוסייה החוגגת את חגי תשרי). במהלך השנה כולה צורכים הישראלים כ- 4,000 טון דבש, כחצי ק"ג דבש לנפש.

בשנים האחרונות נראית נטייה של צרכנים לרכוש דבש זני העשוי מצוף פרחים של צמח אחד דומיננטי, אך מרבית הציבור קונה עדיין דבש המורכב ממקורות צוף מפריחה מגוונת. הדבש הזני יקר יותר ואיכותו גבוהה יותר.

הודות לדבורת הדבש זוכים הצרכנים בישראל לדבש משובח ואיכותי, אולם לא זה בלבד אלא שלדבורת הדבש חשיבות רבה גם בשל תפקידה בהאבקת גידולים חקלאיים והאבקת פרחי הבר.

דבורת הדבש, הנראית בכל גינה או בחיק הטבע, אינה שייכת למין הבר שהיה מצוי בעבר הלא רחוק. מקורן של דבורים אלה הוא בכוורות שמושקע בהן מאמץ ניכר לשמור על בריאותן, תפקודן וחיוניותן של הדבורים למען יניבו דבש וייאבקו את גידולי החקלאות. כיום מועברות עשרות אלפי כוורות לאזורים חקלאיים לשם האבקת גידולים חקלאיים כמו שקדים, אבוקדו, חמניות ואבטיחים. ללא הדבורים לא ניתן לייצר הרבה מהפירות והירקות שנברכה בהם ארצנו.

מגדלי הדבורים מתמודדים בשנים האחרונות עם קשיים רבים בגידול, כמו "היעלמות דבורים", התמעטות מרעה ועוד, אך בתבונתם ובחריצותם הם מתגברים ומצליחים להביא לשולחננו דבש איכותי וטעים ואף לספק את ההאבקה המהווה תשתית לחקלאות ישראל (מעבר לייצור הדבש, הדבורה חשובה מאד בשל תפקידה בהאבקת גידולים חקלאיים והאבקת פרחי הבר. ללא הדבורים לא ניתן לייצר הרבה מהפירות והירקות שנתברכה בהם ארצנו).

תפוחים

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בישראל כ- 40,000 דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2012 עמד על כ- 140,000 טון, הרבה מעל  לממוצע השנתי שעומד על 115,000 טון. בשנת 2013 היבול ירד לרמה הנמוכה מהממוצע הרב שנתי, בדומה לשנת 2008, ועמד על כ- 100,000 טון. הודות לתנאים מצוינים לגידול התפוח, הפרי גדול יותר מהרגיל. ישראלי אוכל בממוצע כ- 125 תפוחים בשנה! מדובר בכמות מאוד גדולה לאורך כל השנה, ולכן העלייה לקראת חגי תשרי קיימת אך היא מינורית, סביב 16-17 תפוחים בתשרי לעומת כ-12-13 בחודש רגיל.

הייצור השנתי העולמי של תפוחים נע סביב 50 – 60 מיליון טון. המדינות העיקריות המגדלות תפוחים הן: סין (30 מיליון טון לשנה),אירופה (9 מיליון טון לשנה) וארה"ב (5 מיליון טון לשנה).

תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע של התפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.

ישראל אינה מייצאת תפוחים, למעט יצוא תפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה שנעשה בשנים האחרונות. המדובר השנה בכמות גדולה של כ- 14,000 טון תפוחים שנשמרו בקירור, הודות לפיתוח תשתיות קירור ואריזה מתקדמות בישראל שאינן קיימות בסוריה, דבר שמאפשר אספקת תפוחים לאורך כל השנה. ייבוא התפוחים לישראל הוא מינימאלי – כ- 2,000 טון מארה"ב ואירופה.

הזנים העיקריים הינם: "זהוב" (צהוב), "סטארקינג" (אדום), "גרניסמית" (ירוק), "גאלה" (אדום-צהוב), "פינק ליידי" (אדום-צהוב), "יהונתן" (אדום) ו"ענה" (אדום-ירוק). "ענה" הוא זן מקומי, אשר פותח על ידי אבאשטיין מעיןשמר, והוא הזן היחיד שיכול לגדול בתנאי חום, ולכן הוא מגודל בישראל  גם באזור הדרום.

צלם: ישראל דורון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר