ליל הסדר של הפרלמנט הירושלמי

"אני לבד... נשארתי לבד ואין לי היכן לקיים את הסדר..." אמר האיש מעבר לקו הטלפון בקול מרוסק.
"אינך לבד", מיהרתי להשיב, "אנו מחכים לך באהבה".
הוא לא הגיב. לאחר דקות ארוכות של שתיקה, פתח את סגור לבו. "קוראים לי בנימין", אמר. "אחרי שרבקה נפטרה, נשארתי לגמרי לבד..." הוסיף. הגעתי לישראל מייד אחרי השואה... הייתי חייל במלחמת השחרור... אחרי שרבקה נפטרה נשארתי בעולם..."
זו היתה שיחה קורעת לב. בליל הסדר הוא לא היה לבד. היו אתו עוד עשרות אנשים נפלאים, שנקבצו יחד בבית הספר הניסויי בגן העצמאות בירושלים, כדי לחוג את הפסח. כל אחד מהם הוא סיפור. סיפור של אנשים קשי-יום, שעומדים מאחורי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של מימדי העוני בישראל, ושל אלה "שנשכחו מאחור" ודרכם לא תמיד צלחה להם. היה שם עם ישראל במיטבו ובכאבו.

זו השנה השנייה ליוזמה הנפלאה של רוני לוי, חבר "הפרלמנט הירושלמי", לקיים ליל סדר המוני, פתוח, בבית הספר הניסויי בירושלים. רוני, שילדיו לומדים בניסויי, הכיר את שוקי בן עמי, שנכדו לומד שם "ומאז הכל היסטוריה", אומר רוני. חיש מהר הרעיון קרם עור וגידים, ובעזרתו הנפלאה של יואב (זימי) זמרן, מנהל בית-הספר, התאפשר לקיים את הסדר באולם בית הספר, על ריהוטו וציודו. הרופאה ד"ר רווית הללי, תרמה את האוכל המבושל לכ-200 משתתפי הסדר, צוות נפלא של מתנדבים שקד על הכנת האוכל, ועשרות מאזינים של "רדיו ירושלים" תרמו ונתנו מהמיטב שאפשר, כדי שהסדר יצליח. יקי, סגן מנהל בית-ספר ארגנטינה, עם רעייתו ובתו, היו "המלצרים" של הסדר. נכה צה"ל, אב שכול, הנעים לבאים בשירה, ושני רבנים ניהלו את הסדר כהלכתו.
בצאתם, זכו משתתפי הסדר לחבילות מזון, תרומתם הנפלאה של מאזיני הרדיו.
"זה לא סדר של חמישה כוכבים", אמר בנימין בסיום הסדר, "זה כל הכוכבים בעולם..."
מי ייתן ונזכה לערוך עוד סדרים רבים בשנים הבאות, ולהנעים את חייהם של אלה שהגורל לא תמיד חייך אליהם. זו הזדמנות נפלאה להודות לכל מי שעשה במלאכה.