פריצת דרך בתחום הסרטן

כיום תרופות רבות שפותחו כנגד גידולי סרטן פועלות רק על חולים מסוימים ואי אפשר לאתר מראש על מי הן לא תפעלנה לפני התחלת הטיפול. לכן, ההצלחה בזיהוי אופי הגידול ואם הוא עמיד או רגיש לתרופה מסוימת חיוניים כדי לאפשר "רפואה מותאמת אישית" לכל חולה.

במחקר שפורסם השבוע בכתב העת היוקרתי Cell Reports ושנערך על ידי תלמיד הדוקטורט אבי מימון בהנחיית ד"ר רותם קרני מהמכון למחקר רפואי ישראל-קנדה של האוניברסיטה העברית, נמצא לראשונה כי תאי סרטן שד, סרטן ריאות וסרטן מעי משנים אנזים חשוב בשם Mnk2  שמשתתף בהעברת אותות ומידע לתוך התאים. החוקרים מצאו לאנזים זה שתי צורות - צורה המעכבת סרטן וצורה המעודדת סרטן.

החוקרים הראו כי תאי הסרטן משנים את המבנה של אנזים זה כך שהם מדכאים את יצור הצורה המונעת סרטן ומגבירים את יצור הצורה המעודדת סרטן כך שהתאים הסרטניים מקבלים איתותים המורים להם לגדול, לשגשג ולפלוש לרקמות אחרות, דבר שמגביר את התפשטות מחלת הסרטן ועוצמתה.

"המנגנון שגילינו מסביר איך תאים סרטניים מנטרלים את צורתו מונעת הסרטן של האנזים Mnk2 ללא צורך לשנות את החומר התורשתי בתא וכיצד בכך הם הופכים ליותר עמידים לטיפולים אנטי סרטניים - בעיה שקיימת כיום כמעט בכל טיפול נגד סרטן", אומר ד"ר רותם קרני. "המולקולות החדשות שפיתחנו כדי לשנות את צורת האנזים בחזרה למצב הנורמאלי מאפשרות להפוך את התאים לרגישים מחדש לטיפולים אנטי סרטניים".

בנוסף, גילו החוקרים כיצד צורת האנזים שמונעת סרטן, מפעילה בתאים נורמאלים תכנית התאבדות כאשר תאים אלו נחשפים לתנאי עקה. החוקרים אף פיתחו מולקולות המסוגלות לשנות בחזרה את צורת האנזים הסרטנית לצורתו בתאים נורמאליים והראו שמולקולות אלו גורמות לתאים סרטניים לחזור ולהיות רגישים לתנאי עקה ולטיפולים בתרופות אנטי סרטניות.

יישומים אלו הוגשו לאחרונה לרישום כפטנט על ידי חברת המסחור של האוניברסיטה העברית  "יישום". לדברי ד"ר קרני, האפשרות לבדוק מראש את התאמת החולה לטיפול מסוים הוא אינטרס רפואי ראשון במעלה וקבוצת המחקר שלו עוסקת בפיתוח בדיקה דיאגנוסטית לסמן שגילו. בנוסף, שוקדים בקבוצת המחקר של ד"ר קרני על המשך פיתוח המולקולות שמסוגלות להחזיר את צורת הסרטנית של האנזים Mnk2  לצורה מונעת הסרטן  כטיפול חדש לגידולים העמידים לתרופות.