אושרה ההקמה השנויה במחלוקת של מרכז הליבה ברחבת הכותל

מרכז הליבה, הוא בניין ציבורי, שצפוי להיבנות בדופן המערבית של רחבת הכותל המערבי, בגבולו המזרחי של הרובע היהודי. הבניין המיועד יתנוסס לגובה 3.5 קומות, מהן 2.5 מעל מפלס רחבת הכותל, וקומה תת קרקעית שבה ממצאים ארכיאולוגיים ואינה מיועדת לשימוש.

במשך החודשים האחרונים, התקיימו בוועדה דיונים סוערים בנוגע לאישור הבנייה במקום, שכן תכנית זו צפוייה להקטין באופן משמעותי את רחבת המבקרים והמתפללים. עם המתנגדים לתכנית הבנייה, נמנים ארכיאולוגים, בעלי נכסים באזור, וכן מתנגדים אידיאולוגיים, לפיהם הקרן למורשת הכותל, עושה ברחבה כרצונה, וכופה מנהגים אורתודוקסיים שלא מתיישבים עם עמדות הציבור הרחב.

מתכנן הערים, אורי בר ששת, המייצג את טרי רייקוב המתגורר ברובע היהודי, פירט את טענותיו בעניינה של התכנית. לדבריו, התכנון הכולל עליו הסתמכה הוועדה המחוזית, אינו מהווה מדיניות שנערכה בראייה כוללת, וכי התכנון הכולל פסול, מכיוון שנעשה ללא שיתוף הציבור הרחב, כפי שנעשה בכל תכניות האב האחרות בעיר.

פרופסור יורם צפריר, המייצג 70 ארכיאולוגים והיסטוריונים הקשורים בירושלים, טען כי נקודת המוצא להתנגדות היא החשש שהקמת בית הליבה, יגרום לפגיעה בקטע "רחוב עמודים" שהתגלה בחפירות באתר.לדבריו מדובר ברחוב הראשי בירושלים, שנבנה במאה השנייה לספירה והיווה חלק ממערך הדרכים שהובילו, בין היתר, להר הבית.

בנוסף נטען כי הקרן למורשת הכותל מייצגת אידיאולוגיה שנויה במחלוקת של ציבור מסוים, וכי גם בשל כך אין לאפשר לה לפגוע באתר שהינו בעל חשיבות דתית, לאומית ובינלאומית.

לעניין בית הליבה עצמו, טען עורך הדין  גלעד ברנע, המייצג את אפרים הולצברג, בעליו של נכס הנמצא סמוך לרחבת הכותל, כי הבניין מבוסס על צרכים שחלקם אינם חיוניים, וקיים להם מענה בשורה ארוכה של מבנים קיימים באזור, כגון ישיבת אש התורה, מנהרות הכותל וישיבת פורת יוסף. עוד טען כי הצבת גנרטורים בשטח התכנית, המתאפשרת כתוצאה משינויים אלה, תיצור מפגע של רעש, זיהום ותופעות נלוות.

למרות ההתנגדויות המפורטות, החליטו חברי הוועדה המחוזית לאשר את הקמת בית הליבה. לדבריו של אמנון ארבל, נציג מהנדס העיר,מדובר בתכנית ראויה. הוועדה המקומית, לטענתו, התייחסה באריכות לנושא התכנון הכולל, ומצאה כי אין בתכנית פגם.

שוקה דורפמן, מנכ"ל רשות העתיקות, התייחס גם הוא לטענות המתנגדים, ואמר  כי "רשות העתיקות מלווה את תכנית בית הליבה מאז תחילת הכנתה, ובמשך יותר מ-8 שנים, העבודה נעשתה בשקיפות מלאה ונערכו התייעצויות נרחבות, שבעקבותיהן התכנון עבר שינויים רבים בהתאם למופע הארכיאולוגי ובהתאם לדרישות רשות העתיקות".

מרדכי אהליאב, מנהל הקרן למורשת הכותל המערבי, אמר כי פיתוח רחבת הכותל והשימושים בה, תוכננו באופן אובייקטיבי בהתייחס לצרכים אמיתיים ברחבה. אהליאב הוסיף, כי התכנון הכולל מאזן בין הצרכים של המתפללים, המבקרים, הארכיאולוגים, התלמידים ומוריהם ושאר משתמשי הרחבה 

הוועדה המחוזית, כאמור אישרה את התכנית: "נמצא כי יש לאפשר קיומם של שימושי חינוך והעשרה, בהם ניתן יהיה להעמיק בכל הנוגע להיבטים ההיסטוריים, הרוחניים והתרבותיים של האתר. כל זאת, תוך שימור וחשיפה לציבור של העתיקות והממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו במסגרת חפירת האתר. הוועדה סבורה כי הצרכים ההולכים וגדלים והרצון להבטיח חוויית ביקור ראויה באתר, הצדיקו את הבינוי שהותווה במסגרת מדיניות התכנון הכולל. הוועדה דוחה את ההתנגדויות ומאשרת את התכנית בכפוף לתיקונים טכניים בתיאום עם לשכת התכנון המחוזית.