פנים אל מול פנים

אתם נמצאים במסעדה. בשולחנות הסמוכים לכם יושבים שני אנשים המדברים בטלפון. לאחד האנשים נאמר שזכה בפרס הגדול בלוטו ואילו האדם השני מתבשר שהמניה בה השקיע את כל כספו קרסה ושהוא נותר חסר כל. האם תצליחו לזהות על פי הבעות פניהם של השניים מי מהם הזוכה המאושר ומי המסכן שעולמו חרב עליו? אם אתם בטוחים שתוכלו לבצע את משימה זו בקלות, חישבו שנית. מחקר חדש שהתפרסם השבוע בכתב העת היוקרתי Science מפריך את האמונה שאנשים יודעים להבחין בין הבעות פניות חיוביות לשליליות ומעמיד בספק את האינטואיציות שלנו.

במחקר שנערך על ידי ד"ר הלל אביעזר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בשיתוף עמיתיו פרופ' יעקב טרופה מאוניברסיטת ניו יורק ופרופ' אלכס טודורוב מאוניברסיטת פרינסטון, הציגו החוקרים לנבדקים הבעות פנים שונות ממגוון סיטואציות קיצוניות  מחיי היום יום, אולם אלו כשלו כליל בזיהוי תחושות הזולת על בסיס הבעות הפנים. דווקא כאשר הנבדקים ניסו לזהות את רגשותיהם של אחרים באמצעות בחינה של תנוחת גופם, הם הצליחו במשימה.

בניסוי ראשון שערכו החוקרים התבקשו הנבדקים להסתכל על הבעות פניהם של שחקני טניס לאחר קרב על נקודה קריטית ולקבוע אם השחקנים זכו בנקודה או הפסידו אותה. למרבה ההפתעה, הנבדקים נכשלו בזיהוי ולא הצליחו לזהות נכונה מי  הזוכה בנקודה ומי המפסיד. לעומת זאת, קבוצה אחרת של נבדקים שהסתכלה רק על תנוחת הגוף של השחקנים מבלי לראות את הבעות פניהם לא התקשתה לגלות מי זכה ומי הפסיד. באופן אירוני, קבוצה שלישית של נבדקים שהסתכלה גם על הבעת פניהם של השחקנים וגם על תנוחת גופם טענו בתוקף שהצליחו לזהות מי המנצח המאושר ומי המפסיד המאוכזב על פי הבעות פני השחקנים, וכלל לא היו מודעים לכך שזיהו נכונה את רגשות השחקנים על בסיס הסתכלות על הגוף. 

בניסוי נוסף שנערך במסגרת המחקר הציגו ד"ר אביעזר ועמיתיו לקבוצת נבדקים תמונות עם מגוון הבעות פנים חיוביות ושליליות כגון הבעת כאב בעקבות עשיית פירסינג, הבעת יגון בעקבות פטירת אדם קרוב, הבעת אושר בעקבות זכייה בבית חדש והבעת עונג בעקבות אורגזמה. בדומה לניסוי הראשון, גם בניסוי זה נמצא כי הנבדקים התקשו להבחין בין הבעות פנים חיוביות להבעות פנים שליליות.

"ממצאי המחקר שופכים אור חדש על כל מה שידענו לגבי הבעות פנים וסותרים את התפיסה המקובלת בציבור הרחב ובעולם המחקר לפיה רגשות חיוביים ושליליים מתבטאים בהבעות פנים נבדלות. המחקר מוכיח כי לפחות ברגעי השיא של הרגש, ישנה חפיפה בין ההבעות השליליות לחיוביות", מסכם ד"ר אביעזר ומוסיף: "הממצא לפיו אנשים קוראים נכון יותר את רגשות הזולת דווקא באמצעות בחינת תנוחות הגוף שלהם היא לא רק אנקדוטה נחמדה אלא יכולות להיות לה השלכות ממשיות. לדוגמא, אפשר לאמן אנשים בעלי אוטיזם המתקשים יותר מהממוצע בפענוח הבעת פנים, להתמקד בבחינת הגוף של העומד מולם בכדי להבין את רגשותיו".

 

צילום: רויטרס.