ב-65% מבתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי-דתי מונהגת כיום הפרדה בין הבנים לבנות

ד"ר מתי דגן, לשעבר ראש מינהל החינוך הדתי, אומר כי לפני עשור היה המצב שונה לחלוטין. לפי דגן, פחות מ-25% מבתי הספר הדתיים הנהיגו אז הפרדה, כך שמספרם כמעט שולש. "חלה היום תופעה של פירוק האידיאולוגיה של הציונות הדתית, שבעבר אמרה גם וגם - גם דתי וגם פתוח להשכלה כללית", מסביר דגן. "מדובר בהתגוננות מפני החברה כולה, המתבטאת בפיחות בנושא של האינטגרציה, כשההפרדה היא תוצאה של חרדות מוגזמות, אולם בעיקרה נובעת מפרישה מהאידיאולוגיה הבסיסית, שכוללת פיצולים ושונות רבה בין המוסדות".

"יש מגמה כללית של הקצנה שבאה לידי ביטוי בשלל נושאים לצד נושא ההפרדה המגדרית והדרת מקומה של האשה", אומר הרב מיכאל מלכיאור, לשעבר סגן שר החינוך. "זהו מכלול שהוא חלק מאסטרטגיה של החינוך הדתי, שקודם כל רוצה להכליל את כל הציבור החרד"לי בתוכו. כשלעצמו, זהו אינו דבר פסול, אבל יש לו מחיר: השתלטות די מוחלטת של התפישה החרד"לית גם בתכנים וגם בצמצום ערכים הומניים כמו דמוקרטיה, שיותר ויותר מודרים. זה מצמצם את התורה למקום יותר קטן וזה מה שמדאיג אותי. זה החל בתיכון, עבר לתנועת נוער וליסודי, עוד מעט זה יהיה גם בפעוטון וגם לא יישבו יותר יחד באירועים. הציבור שם את עצמו יותר ויותר במקום נפרד במהות מהכלל הישראלי ומהאפשרות ליצור יחד חברה".

תופעת ההפרדה מתרחשת בשנים האחרונות במקרים רבים בניגוד לנוהלי משרד החינוך ואינה נאכפת. על פי מודל התקצוב שקבע המשרד, אין לפצל כיתה, אלא אם סך הילדים בה עולה על 40. בפועל, מנהלי בתי הספר פותחים כיתות רבות באופן לא תקין לשם קיום הפרדה מגדרית בין בנים לבנות.

על פי נתונים, עלות הפרדת הכיתות במוסדות שמבצעים את החלוקה בניגוד לנהלים היא כ-11 מיליון שקלים, שהם 2,200 שעות תקן שבועיות ב-63 כיתות בארץ. על מנת לממן את ההפרדה, משתמשים המנהלים בשעות תקן ממקורות אחרים, דוגמת סל השעות של המחוז, שעות לימוד אחרות של בית הספר, תשלומי הורים וקרנות.

בפרוטוקול דיון שנערך באחרונה בוועדת המשנה לחינוך בכנסת, בראשות חבר הכנסת זבולון אורלב מהבית היהודי, מצוטט הרב אברהם גיסר, יושב ראש מועצת החינוך הממלכתי-דתי במשרד: "מצב לא תקין צריך הסדרה... ברור שההסדרה הכי נוחה היא הפרדת בתי ספר לגמרי. שני סמלים. את זה אמר לי מנכ"ל משרד החינוך היוצא לפני חצי שנה, כשדנו בשאלות כאלה. אמר, תעשו לי טובה, תגידו שאתם רוצים שני בתי ספר, זה הכי נוח לי, אני לא יכול לתקצב שעות כאלה'".

בעקבות הדיון שיגר אורלב מכתב לשר החינוך, בו דרש להסדיר את הנושא על ידי תקצוב ההפרדה: "אין לי ספק שלא יתחילו פתאום ללמוד יחד ואי אפשר לכפות על ההורים דרך חינוכית שמנוגדת לאורח חייהם. האלטרנטיבה היא שיקימו עוד בתי ספר פרטיים או ילכו לחינוך החרדי. אסור לעצום עיניים: מדינת ישראל תפסיד תלמידים במערכת הציונית. המשרד חייב לתת פתרון לכיתות האלה, כאילו היו בתי ספר נפרדים. אני לא רואה פתרון אחר מלבד שיעזבו את החינוך, שזו באמת תהיה הקצנה".

"ברור שאם יוזמה כזו תצא לדרך יש בה יסוד מפלה", מסבירה עו"ד ריקי שפירא-רוזנברג מהמרכז לדת ומדינה, "היא יוצרת כיתות קטנות יותר לעומת בתי ספר דתיים שאינם מפרידים ולעומת הממלכתיים, כי כל הפרדה תצדיק פתיחת כיתה, שמשמעותה עוד תקציב. אם מדיניות כזו תצא לפועל היא רק תעודד עוד ועוד הפרדה ותיישר קו עם ההקצנה שלה אנו עדים בתקופה האחרונה, שמובילה בסופו של דבר להדרת נשים".

מנהל בית ספר יסודי ממלכתי-דתי שמתקיימת בו הפרדה, החל מכיתה א', הסביר אמש: "הרוב המוחלט מקבל היום את ההפרדה משום שלהיות בחינוך התורני זה מותג. האוכלוסייה הזו באמת מובילה היום, זה פאר היצירה של החינוך הדתי. החינוך הממלכתי דתי הוא מראה של כלל הציונות הדתית". לדבריו, "הקיצוניות לא הייתה קיימת לפני 20-30 שנה, אולם היום כל קבוצה מרגישה שהאחרת רוצה "לקחת לה את הבית". הרוב המוחלט מוכן לקבל את הפשרה, מה שיחליטו בעבורו - כדי לשמור על שלום בית".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לעניין פעילות הכיתות הבלתי תקניות: "הסוגיה מוכרת למשרד ובימים אלה אנו פועלים לגיבוש מדיניות מוסדרת בעניין".

צילום: ארכיון פלאש 90.