עיריית ירושלים מצדיעה לפנתר סעדיה מרציאנו

"זוהי הפעם הראשונה שאני מוכן להצדיע לראש עיריית ירושלים" סיפא צ'רלי ביטון לירושלים נט. "הרעיון הוא יפה, אני שמח שלוקחים, נושא חשוב ומקדמים אותו לסדר היום. "הפנתרים" ובראשם מרציאנו לא ליקקו דבש, פעלנו לתקן את החברה, וכעת מרציאנו ופועלו זוכים להכרה. מרציאנו נתן את החיים והנשמה בכדי להוכיח עד כמה חשוב הנושא החברתי, הגיע הזמן שאחרי 40 שנה של מאבק, ינציחו את שמו. אני חושב שבחירת הכיכר התקרא על שמו מייצגת את מרציאנו והפנתרים בצורה הטובה ביותר. מסביב לכיכר: קול ישראל, משטרת ישראל, משרד החינוך והיא נמצאת בין מוסררה למאה שערים".

הוועדה תדון בנושא, לאחר שעשרות פעילים בדימוס ופעילים המזדהים עם המאבק החברתי, הצטרפו לדרישותיה של משפחת מרציאנו. המשפחה דרשה מראש העירייה ניר ברקת, לשמר את זכרו של מרציאנו דווקא על ידי שינוי שמה של כיכר המשביר, שבה ניהל את מאבקו במשך השנים.

עם זאת, תגובתה של העירייה לשינוי שמה של הכיכר לא איחרה לבוא. לטענתה של העירייה, כיכר המשביר איננה שייכת ישירות לעירייה אלא לסוכנות היהודית, ולכן אין בסמכותה לשנות את שמה. הוועדה המקצועית ביקשה מהמשפחה למצוא מקום חלופי.

"בעירייה עשו לנו לא מעט צרות", סיפר רפי מרציאנו, אחיו של סעדיה מרציאנו. "רצינו מאוד את כיכר המשביר, כיוון ששם התחילה פעילותם של "הפנתרים". כשאמרו לנו לחפש מקום חלופי, הגענו לרעיון לקרוא על שמו של מרציאנו את גן הסוס. גם זה ירד בשלב מסוים".

בסופו של דבר, מצאו בני המשפחה את הכיכר בשכונת מוסררה שבה גדל מרציאנו, בפינת הרחובות הנביאים ושבטי ישראל. "ראינו שזו כיכר יפה ומכובדת בשכונת מוסררה והצענו את המקום הזה", סיפר האח. הצעתם של בני המשפחה התקבלה על ידי לשכת ברקת, שכעת צפויה לתמוך ברעיון.

מרציאנו נפטר בסוף שנת 2007 בגיל 57, לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. בראשית שנות ה-70 הוא הקים עם ראובן אברג'ל, צ'רלי ביטון וימין סוויסה את "הפנתרים השחורים", תנועת מחאה של בני עדות המזרח. התנועה הוקמה בשכונת מוסררה, לאחר שמרציאנו וחבריו ביקשו להביע את מחאתם על התעלמות מהבעיות החברתיות הקשות ומהשכבות החלשות.

 כעבור שנים הצטרף מרציאנו לפוליטיקה, נמנה עם רשימת מפלגת השמאל של"י לכנסת התשיעית ב-1977 וכיהן כח"כ במשך תקופה קצרה. עד היום רואים חברי "הפנתרים" את מרציאנו כמנהיגם וכהוגה הרעיון.

שמו של מרציאנו לא עמד בראש סדר העדיפויות של הוועדה. חברי הוועדה ראו צורך תחילה להנציח את שמו של ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק. עם זאת, לאחר חשיבה ולאור העובדה כי קולק מונצח בשני מקומות שונים ומרכזיים בעיר (אצטדיון הכדורגל והפארק), שמו ירד מסדר יומה של הוועדה. המצב אפשר לחברי הוועדה להתמקד בהנצחת שמו של מרציאנו הודות לתרומתו לשינוי פניה של החברה הישראלית.

 מאחורי המהלך לקדם את הנצחתו של מרציאנו עמד ד"ר מאיר מרגלית (מרצ), חבר מועצת עיריית ירושלים. "אני כירושלמי חש חוב גדול לסעדיה מרציאנו ולפנתרים השחורים, על כך שהפכו את החברה שלנו לטיפה יותר צודקת", אמר אתמול מרגלית.

"המאבק שלהם הוא המאבק החברתי החשוב ביותר שידעה המדינה. דווקא בימים אלו, כשאנשים מבקשים צדק חברתי, מן הראוי להנציח את האנשים שדיברו על הנושא הזה כשהיה מסוכן לבטא את המילים הללו. היוזמה הזאת היא סמלית, אבל היא בעלת חשיבות רבה".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "לעירייה הוגשה בקשה בנושא והיא תידון בוועדות המקצועיות, ככל הבקשות המוגשות לעירייה ".

צילום:ארכיון פלאש 90.