עוד ישראלי/יהודי ברשימת זוכי פרס נובל: פרופ' יואל מוקיר זכה בפרס נובל לכלכלה לשנת 2025



הישג נוסף למדינת ישראל: פרופ’ יואל מוקיר, מההיסטוריונים הכלכליים הבולטים בעולם, הוכרז כזוכה בפרס נובל לכלכלה לשנת 2025, על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים על תרומתם להבנת החדשנות כמנוע המרכזי של הצמיחה הכלכלית.
בהודעת ועדת הפרס נכתב כי “צמיחה כלכלית מתמשכת איננה מובנת מאליה. לאורך רוב ההיסטוריה האנושית דווקא קיפאון כלכלי היה הנורמה. מחקרם של הזוכים מסביר כיצד חדשנות, תחרות ופתיחות מאפשרות לשבור את מעגל הקיפאון וליצור שגשוג מתמשך.”

פרופ' יואל מוקיר

מהילדות בישראל ועד הפסגה העולמית

פרופ’ מוקיר, בן 79, נולד בהולנד להורים ניצולי שואה. לאחר מות אביו עלה לישראל עם אמו, למד באוניברסיטה העברית בירושלים והשלים תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ובהיסטוריה. לאחר מכן עבר לארצות הברית, שם השלים תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ייל, והמשיך לקריירה ארוכת שנים באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבאילינוי.

מוקיר הוא גם עמית מחקר באוניברסיטת תל אביב, ונחשב לדמות מפתח בחקר המהפכה התעשייתית והגורמים התרבותיים והחברתיים שאפשרו את התפרצות החדשנות במאות האחרונות.

איך רעיונות הופכים לעושר

ד"ר אורי כץ, כלכלן וכותב הבלוג הפופולרי דעת מיעוט, מסביר כי מוקיר שינה את הדרך שבה כלכלנים מסתכלים על צמיחה:

“לפני מוקיר, הדגש היה על מודלים טכניים של הון והשקעות. הכלכלה נראתה כמו מכונה צפויה. מוקיר היה זה שהכניס לתוך המשוואה את התרבות, את המוסדות, את דרך החשיבה של האנשים על קדמה וחדשנות.”

מוקיר הראה שההיסטוריה הכלכלית היא לא סיפור של צמיחה מתמדת, אלא של מאבקים בין חדשנות לשמרנות, בין רעיונות חדשים לכוחות שמנסים לעכב אותם. לדבריו, הרגעים שבהם האנושות הצליחה לפרוץ קדימה נבעו מתרבות של פתיחות, חופש מחשבה ותחרות — לא מהגנה או רגולציה חונקת.

בין דיימונד לנורת’ – אבל עם מבט לעתיד

הספר המוכר ביותר של מוקיר, The Lever of Riches ("מנוף העושר"), נחשב לאבן דרך בחקר הצמיחה. הוא יצא לאור בתחילת שנות ה־90, עוד לפני ספרו של ג’ארד דיימונד “רובים, חיידקים ופלדה”, שעליו הוא אף השפיע.

דיימונד ניסה להסביר את התנאים הגיאוגרפיים וההיסטוריים שקדמו למהפכה התעשייתית, בעוד מוקיר היה זה שהסביר מדוע המהפכה עצמה קרתה דווקא באירופה – ובמיוחד באנגליה.

כפי שמסביר ד"ר כץ:

“דיימונד תיאר את הבמה. מוקיר הסביר איך ההצגה התחילה – איך חדשנות הפכה למערכת מתמשכת של צמיחה.”

גם כיום, טוען כץ, ניתן למצוא הד לרעיונות של מוקיר במציאות הישראלית:

“מוקיר דיבר על החשיבות של תחרות, פתיחות ומסחר חופשי – אותם גורמים שמניעים את ההייטק הישראלי. זה בדיוק ההבדל בין ענף טכנולוגי חופשי ודינמי לבין תעשיות שמוגנות יתר על המידה ברגולציה.”

לדבריו, מוקיר מזכיר לכולנו ששגשוג אמיתי נולד כשמאפשרים לרעיונות חדשים להתמודד ולהוכיח את עצמם, לא כשמגנים עליהם מהתחרות.

היסטוריון עם נשמה של מרצה

מוקיר ידוע לא רק כחוקר פורץ דרך אלא גם כמרצה מרתק ואנושי. “הוא כותב כמו היסטוריון, לא כמו כלכלן טכני,” מספר כץ. “אין לו טבלאות אינסופיות או רגרסיות סטטיסטיות — הוא מספר סיפור, על בני אדם, על רעיונות. כשלמדתי אצלו, היה ברור שהוא מיוחד, והאמת – אף אחד לא הופתע כשהוכרזה הזכייה.”


 
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה