עוד ישראלי/יהודי ברשימת זוכי פרס נובל: פרופ' יואל מוקיר זכה בפרס נובל לכלכלה לשנת 2025

מהילדות בישראל ועד הפסגה העולמית

פרופ’ מוקיר, בן 79, נולד בהולנד להורים ניצולי שואה. לאחר מות אביו עלה לישראל עם אמו, למד באוניברסיטה העברית בירושלים והשלים תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ובהיסטוריה. לאחר מכן עבר לארצות הברית, שם השלים תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ייל, והמשיך לקריירה ארוכת שנים באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבאילינוי.

מוקיר הוא גם עמית מחקר באוניברסיטת תל אביב, ונחשב לדמות מפתח בחקר המהפכה התעשייתית והגורמים התרבותיים והחברתיים שאפשרו את התפרצות החדשנות במאות האחרונות.

איך רעיונות הופכים לעושר

ד"ר אורי כץ, כלכלן וכותב הבלוג הפופולרי דעת מיעוט, מסביר כי מוקיר שינה את הדרך שבה כלכלנים מסתכלים על צמיחה:

“לפני מוקיר, הדגש היה על מודלים טכניים של הון והשקעות. הכלכלה נראתה כמו מכונה צפויה. מוקיר היה זה שהכניס לתוך המשוואה את התרבות, את המוסדות, את דרך החשיבה של האנשים על קדמה וחדשנות.”

מוקיר הראה שההיסטוריה הכלכלית היא לא סיפור של צמיחה מתמדת, אלא של מאבקים בין חדשנות לשמרנות, בין רעיונות חדשים לכוחות שמנסים לעכב אותם. לדבריו, הרגעים שבהם האנושות הצליחה לפרוץ קדימה נבעו מתרבות של פתיחות, חופש מחשבה ותחרות — לא מהגנה או רגולציה חונקת.

בין דיימונד לנורת’ – אבל עם מבט לעתיד

הספר המוכר ביותר של מוקיר, The Lever of Riches ("מנוף העושר"), נחשב לאבן דרך בחקר הצמיחה. הוא יצא לאור בתחילת שנות ה־90, עוד לפני ספרו של ג’ארד דיימונד “רובים, חיידקים ופלדה”, שעליו הוא אף השפיע.

דיימונד ניסה להסביר את התנאים הגיאוגרפיים וההיסטוריים שקדמו למהפכה התעשייתית, בעוד מוקיר היה זה שהסביר מדוע המהפכה עצמה קרתה דווקא באירופה – ובמיוחד באנגליה.

כפי שמסביר ד"ר כץ:

“דיימונד תיאר את הבמה. מוקיר הסביר איך ההצגה התחילה – איך חדשנות הפכה למערכת מתמשכת של צמיחה.”

גם כיום, טוען כץ, ניתן למצוא הד לרעיונות של מוקיר במציאות הישראלית:

“מוקיר דיבר על החשיבות של תחרות, פתיחות ומסחר חופשי – אותם גורמים שמניעים את ההייטק הישראלי. זה בדיוק ההבדל בין ענף טכנולוגי חופשי ודינמי לבין תעשיות שמוגנות יתר על המידה ברגולציה.”

לדבריו, מוקיר מזכיר לכולנו ששגשוג אמיתי נולד כשמאפשרים לרעיונות חדשים להתמודד ולהוכיח את עצמם, לא כשמגנים עליהם מהתחרות.

היסטוריון עם נשמה של מרצה

מוקיר ידוע לא רק כחוקר פורץ דרך אלא גם כמרצה מרתק ואנושי. “הוא כותב כמו היסטוריון, לא כמו כלכלן טכני,” מספר כץ. “אין לו טבלאות אינסופיות או רגרסיות סטטיסטיות — הוא מספר סיפור, על בני אדם, על רעיונות. כשלמדתי אצלו, היה ברור שהוא מיוחד, והאמת – אף אחד לא הופתע כשהוכרזה הזכייה.”