מהפכה בביטוח הלאומי: כיצד היה נראה התקציב אם הציבור החרדי היה יוצא לשוק העבודה?

בסוף שנות ה–70 היה שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים גבוה מ–80% - יותר משיעור התעסוקה של גברים יהודים לא–חרדים כיום. עד 2005 צנח שיעור זה לפחות מ–40% והיום עלתה מעט לכיוון ה50% כך, בזמן ששיעור התעסוקה של גברים חרדים נחתך בכמחצית, הילודה יותר מהוכפלה.

איך זה קרה? פוליטיקה!

עם מהפך הפוליטי של 1977 ועלייתו של הליכוד לשלטון - כדי לקבל את תמיכת מפלגת אגודת ישראל בממשלה  (שהייתה אז המפלגה החרדית היחידה)  נבנתה נוסחה שמלווה כמעט את כל ממשלות ישראל מאז ועד היום:

הגדלה של התמיכות והתקציבים, ללא הגדלת התרומה לכלכלה. אז זה היה על ידי הגדלת המכסות של "תורתו אומנותו", אך מאז גדל מגוון הדרכים.

זה היה הרגע שבו נולדה קבוצת אוכלוסייה שרק תמיכה ממשלתית נטו מקיימת אותה. תחילה הייתה קבוצה זו קטנה יחסית, אך כיום זו קבוצה ענקית והעומס שהיא מטילה על הכלכלה הוא בהתאם ומאז גם היקף התמיכות הממשלתיות בחברה החרדית גדל כמעט ללא הפסקות.

בנוסף ל9 מיליארד שקל שנגרע מקופת הביטוח הלאומי מהעובדה שכ 50% מהחרדים לא משתתפים בשוק העבודה – יש להוסיף 8 מיליארד שקלים עלות קצבאות ותמיכות מיוחדות למשפחות חרדיות מהממשלה.

המצב כיום (2025): הציבור החרדי מהווה גרעון מתמשך בביטוח הלאומי

כ־1.3 מיליון חרדים חיים בישראל (כ-13% מהאוכלוסייה)

רק כ־51% מהגברים החרדים עובדים רשמית, כלומר משלמים ביטוח לאומי (לעומת 85% בציבור הכללי)

רובם מאלו שכבר עובדים, משתכרים שכר נמוך, ולכן משלמים ביטוח לאומי מינימלי.

מאידך, רובם זכאים לקצבאות נדיבות: ילדים, הבטחת הכנסה, לידה, סיעוד ועוד

תרחיש עתידי: חרדים משתלבים בשוק העבודה

נניח תרחיש ריאלי שבו:

שיעור התעסוקה החרדי משתווה לציבור הכללי (85%)

שכר ממוצע עולה ל־9,500 ש"ח לחודש (עדיין פחות מהממוצע במשק)

שיעור ההשתתפות בנשים גם משתפר (כיום הוא גבוה יותר מהגברים, אך לעיתים במשרות חלקיות)

מה המשמעות הכלכלית?

חישוב חדש של הכנסות לביטוח הלאומי:

1.3 מיליון חרדים × 70% עובדים × תשלום חודשי ממוצע של 1,100 ₪ × 12 חודשים =

➤ 12 מיליארד ש"ח לשנה (במקום 3.1 מיליארד כיום)

הפחתת הקצבאות:

שילוב בעבודה משמעותו פחות תלות בקצבאות – הילדים יישארו, אך לא תהיה הבטחת הכנסה, לא דמי אבטלה קבועים, פחות קצבאות סיעוד ועוד

ירידה בקצבאות ב־40%–50% מההוצאה הנוכחית

חיסכון של כ־3–4 מיליארד ש"ח נוספים בשנה

השורה התחתונה:

אם הציבור החרדי היה משתלב בשוק העבודה:

הביטוח הלאומי היה חוסך  מרוויח תוספת של כ־13 מיליארד ש"ח בשנה!

מה ניתן היה לעשות בכסף הזה?

הגדלת קצבאות הנכות בסיסית, הגדלת  קצבת הזקנה, קצבאות ילדים יכלו להפוך פרוגרסיביות – יותר למעוטי יכולת, פחות לעשירים

אפשרות 2: הפחתת תשלומי העובדים

כיום שכיר מרוויח 12,000 ₪ משלם כ־1,300 ₪ לחודש לביטוח לאומי

אם התקציב היה גדל רק ב-10 מיליארד ₪ – ניתן היה להפחית את התשלום בכ־25%

כלומר, תשלום של 950 ₪ במקום 1,300 ₪ – חיסכון של 4,200 ₪ בשנה לעובד

ומה יקרה אם כלום לא ישתנה?

דו"חות ביטוח לאומי וניתוחי בנק ישראל מזהירים:

עד 2045 תתרוקן קופת הביטוח הלאומי – והיא לא תוכל לשלם קצבאות כלל.

האוכלוסייה החרדית צפויה להגיע ל־33% מכלל המדינה עד 2060, ואם דפוסי התעסוקה יישארו זהים – המערכת תקרוס.