לראשונה בעולם: מחקר פורץ דרך פיתח שיטה לזיהוי מוקדם של רעילות ריאתית שנוצרת כתוצאה מנטילת התרופה פרוקור

מחקר ראשון מסוגו בעולם, שפורסם בכתב העת Respirology, כתב עת ידוע בתחום רפואת הריאות, מציג שיטה חדשנית לזיהוי רעילות ריאתית, תופעת לוואי שעלולה להיות מסכנת חיים, בקרב מטופלים שנוטלים את התרופה פרוקור - אחת התרופות היעילות והנפוצות ביותר לטיפול בהפרעות קצב לב שונות.

באמצעות בדיקת CT מתקדמת, נמצא כי ניתן לזהות את הרעילות הראיתית כתוצאה מהתרופה ובכך, לספק לרופאים המטפלים, לראשונה, החלטה מבוססת על המשך השימוש בתרופה או על הפסקתו במטופלים עם הפרעות בקצב הלב.

המחקר כלל שיתוף פעולה רב-תחומי במרכז הרפואי שערי צדק בהובלתם של ד"ר נעמה בוגט, מנהלת היחידה להדמיית לב-חזה במכון הרנטגן, ד"ר נסים אריש, רופא בכיר במכון הריאות ומנהל מעבדת השינה וד"ר משה רב אחא, מנהל יחידת קוצבי הלב ושירות סינקופה במרכז הלב המשולב.

למרות יעילותה של התרופה (בשמה הגנרי-Amiodarone), היא עלולה לגרום לתופעות לואי שונות שחלקן מסכנות חיים ויש חשיבות גבוהה לאבחונן המדויק והמוקדם. אחת מתופעות הלוואי המשמעותיות והמסוכנות שלה היא רעילות ראיתית, שמופיעה בכ-5% מהחולים. זוהי תופעת לוואי שעלולה להיות מסוכנת לחולים ולגרום לסיבוכים שחלקם וחלקם עלולים להיות מסכני חיים. רעילות ראיתית קשה לאבחון ולאיתור, שכן אין בדיקה ספציפית או תסמינים ברורים שבאמצעותם ניתן לזהות את המחלה הריאתית הנגרמת בעטיה.

בשל הקושי באבחון, ישנם מטופלים רבים שמפסיקים את התרופה בשל החשש למעורבות ריאתית וכן, בשל היעדר יכולת לזהות או לשלול מעורבות זו באופן וודאי. ככלל, בכל העולם, ההחלטה הטיפולית הנוגעת להמשך מתן התרופה או להפסקתה כרוכה בחוסר וודאות.

במחקר נכללו 81 מטופלים עם חשד לרעילות של התרופה להם נערכה הדמיית ריאות ייחודית. באמצעות בדיקת DECT (Dual Energy (CT, ביצעו הרדיולוגים בדיקת CT מתקדמת שבה המכשיר מבצע שתי רמות שונות של קרני רנטגן (אנרגיה גבוהה ואנרגיה נמוכה), שיכולה לזהות טוב יותר את שקיעת היוד שמצוי בתרופה ושוקע ברקמות השונות, זאת בהשוואה למכשיר CT סטנדרטי שהוא בעל רגישות פחותה לזיהוי שקיעת היוד. על פי תוצאות הבדיקה עלה כי כ-26% מהמטופלים הוגדרו כבעלי סבירות גבוהה למחלה.

לצד זאת, רופאי הריאות, שלא נחשפו לממצאי ה-DECT, העריכו את הסבירות הקלינית למחלה על פי תסמינים, קוצר נשימה, תפקודי ריאות ועוד, לפיה עלה כי כ-30% מהמטופלים הוגדרו כבעלי סבירות גבוהה למחלה לפי ההערכה הקלינית.

במבחנים סטטיסטיים, נמצא מתאם משמעותי בין הערכת ה-DECT להערכה הקלינית של רופאי הריאות, כך שמסקנת החוקרים היא שבדיקת ה-DECT מסייעת בצורה משמעותית באבחון של רעילות ריאתית, במיוחד כשקיים קושי באבחנה שאינה חד משמעית. כך, שבמקרים בהם יש חשד למחלה כתוצאה מהתרופה בקרב חולים הסובלים מהפרעות בקצב הלב, השיטה מסייעת בוודאות גבוהה בטיפול ולהחליט האם להפסיק את מתן התרופה, החלטה שכשלעצמה בעלת משקל על החולים, או שניתן להמשיך במתן התרופה באופן סדיר.

המאמר סווג כבעל ערך לימודי, כך שהוא מקבל בולטות בכתב העת, שכן עורכיו סבורים כי יש לו ערך לימודי גבוה עבור רופאי הריאות, המתמחים והחוקרים וכן, כי ייתכן כי השיטה תאומץ במרכזים רפואיים בעולם.

ד״ר נעמה בוגט, מנהלת היחידה להדמיית לב-חזה במכון הרנטגן: "רעילות ראיתית כתוצאה משימוש בתרופה מעסיקה קשת רב-תחומית של רופאים בישראל בעולם. אני שמחה שבאמצעות שיתוף פעולה רב-תחומי ופורה שהובלנו בשערי צדק, ושימוש בטכנולוגיות הדמיה מתקדמות שיש לנו במרכז הרפואי, הצלחנו לראשונה לשפוך אור ולספק דרך מוכחת מחקרית שתוכל לסייע לרדיולוגים לזהות את התופעה ולספק אבחנה באמצעות פענוח מדויק".

ד"ר נסים אריש, רופא בכיר במכון הריאות ומנהל מעבדת השינה: "רעילות ריאתית הנגרמת מפרוקור עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בריאות. מאחר שהאבחנה מאתגרת היא לעיתים מחייבת בירור פולשני, כגון ברונכוסקופיה, בעיקר כדי לשלול גורמים אחרים העלולים להסביר את התסמינים והממצאים הריאתיים. אני מקווה כי ממצאי המחקר יובילו לכך שמרכזים רפואיים בישראל ובעולם יאמצו את השימוש בטכנולוגיית DECT, ובכך יסייעו לרופאי הריאות לאבחן רעילות ריאתית הנגרמת מפרוקור בשלב מוקדם ככל הניתן, לאפשר הפסקה מוקדמת של הטיפול בתרופה ולהעניק למטופלים טיפול מיטבי בזמן".

ד״ר משה רב אחא, מנהל יחידת קוצבי הלב ושירות סינקופה במרכז הלב המשולב: "קיימות מגוון הפרעות בקצב הלב, כאשר אחת הבולטות בהן היא פרפור פרוזדורים - תופעה שכיחה מאוד בעיקר באוכלוסייה המבוגרת שללא טיפול עלולה להוביל לשבץ מוחי, ובה ניתן לטפל באמצעות פרוקור ביעילות גבוהה. עם זאת, לתרופה קיימות תופעות לוואי, ובהן רעילות ראיתית - מצב שעלול להיות מסכן חיים שקשה מאוד לאבחנו. לכן, במקרים רבים, בישראל ובעולם, הופסק הטיפול למטופלים עם הפרעות בקצב הלב מחשש לרעילות ראיתית או שהאבחון התקבל באיחור. תוצאות המחקר מאפשרות לקרדיולוגים לקבל החלטה שמבוססת על אבחון מוקדם ודיוק יחסי ובכך, להתאים את הטיפול הנכון ביותר למטופלים שסובלים מהפרעות קצב".