חשבתם שטונה בשמן זית היא בחירה בריאה? מומחה מזהיר: המציאות שונה לגמרי

ד"ר אבירם טרכטנברג, טכנולוג מזון לשעבר, פרסם לאחרונה סרטון קצר בטיקטוק שצבר יותר מ־44 אלף צפיות, ובו הסביר מדוע טונה בשמן זית אינה הבחירה הבריאה שרבים חושבים שהיא.
“שמן זית נשמע בריא – אבל בפועל, בטונה משומרת זה ממש לא כך”, אמר.

לדבריו, שמן זית רגיש מאוד לחימום. בתהליך ייצור הטונה המשומרת, הקופסאות עוברות עיקור בחום גבוה ולמשך זמן ממושך – תהליך שגורם לשמן הזית להתחמצן ולהשתנות מבחינה כימית. “שמן שעובר חימום כזה מאבד מהיתרונות הבריאותיים שלו והופך לפחות טוב לגוף”, הסביר. זו גם הסיבה, לדבריו, לכך ששמן זית נמכר בבקבוקים כהים ואינו מומלץ לטיגון ממושך.

אז מה כן לעשות?

הפתרון, לפי ד"ר טרכטנברג, פשוט: לא לוותר על הטונה – אלא לבחור בטונה במים, ולהוסיף בבית שמן זית טרי. “כך מקבלים גם חלבון איכותי וגם את היתרונות האמיתיים של שמן הזית, בלי הסיכון”, סיכם.

אבל זה לא נגמר רק בשמן

בדיקה מעמיקה של מחקרים ונתונים מעלה כי הבעיה בטונה משומרת בשמן אינה מסתכמת רק באיכות השמן. אחד החששות המרכזיים הוא חשיפה לביספינול A (BPA) – חומר כימי תעשייתי המשמש לציפוי אפוקסי בתוך פחיות מתכת, כדי למנוע חלודה וקורוזיה.

מחקרים מצביעים על כך שה־BPA נספג בקלות בשומן, ולכן נמצא בכמויות גבוהות יותר בטונה בשמן לעומת טונה במים. החומר מוגדר כמשבש אנדוקריני, כזה שמחקה את פעילות האסטרוגן בגוף ועלול להשפיע על פוריות, התפתחות מוחית, השמנה ואף סרטן – בעיקר אצל ילדים ועוברים.

רשות בטיחות המזון האירופית – EFSA – קבעה רף צריכה יומי בטוח נמוך במיוחד: 0.2 ננו־גרם לקילוגרם משקל גוף ליום. בדיקות שנערכו בשווייץ בשנת 2024 מצאו רמות גבוהות פי עשרות בטונה בשמן, וכן נוכחות של גליצידול – תוצר לוואי מסרטן הנוצר בחימום שמנים, בריכוזים גבוהים במיוחד דווקא בשמן זית.

מחפשים אלטרנטיבה?

מי שמעוניין להמשיך לצרוך דגים משומרים אך להפחית סיכונים בריאותיים, יכול לשקול חלופות כמו סרדינים משומרים (עשירים באומגה 3 וסידן), מקרל (לקרדה) עם חלבון וויטמין D, או סלמון משומר – שנחשב תומך בבריאות הלב והמוח ובעל רמות כספית נמוכות יחסית.

בשורה התחתונה: טונה עדיין יכולה להיות חלק מתפריט בריא – אבל הבחירה הנכונה, כך נראה, היא טונה במים עם תוספת שמן זית טרי בבית, ולא זו שכבר עברה חימום ממושך בתוך הקופסה.