ועדת השמות העירונית אישרה קריאת שמות חדשים לרחובות בעיר ירושלים

ועדת השמות העירונית החליטה לקרוא לרחובות  בעיר על שמות האישים הבאים, החלטת הוועדה כפופה לאישור מועצת העיר. 

 שמות הרחובות שאושרו

1. משה ארנס- ממנהיגי תנועת הליכוד, שר הביטחון והחוץ בממשלות ישראל (תרפ"ו-תש"ע). משה (מישה) ארנס, נולד ב 27 בדצמבר 1925 בקובנה שבליטא, ונפטר ב7 בינואר 2019 בסביון. ילדותו עברה עליו בריגה שבלטביה. בשנת 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, היגר עם משפחתו הקרובה לארצות הברית. ארנס השלים את לימודיו, התגייס לצבא ארצות הברית וסיים תואר בהנדסת מכונות מאוניברסיטת MIT שבבוסטון. בספטמבר 1947 הוא מונה כנציב בית"ר בארה"ב. במרץ 1949 עלה ארצה, וביחד עם רעייתו מיוריאל אייזנברג וחברי גרעין חד נס, היה ממקימיו של היישוב מבוא ביתר שבהרי ירושלים. בשנים 1957-1951 שהה בארצות הברית להמשך לימודיו לתואר שני בתחום ההנדסה האווירונאוטית. בשנת 1958 שב עם משפחתו לחיפה, ושימש כחבר סגל בטכניון. בשנת 1961 ארנס מונה לפרופסור חבר בפקולטה להנסה אווירונאוטית. בשנים 1962-1971 שימש סמנכ"ל הנדסה בתעשייה האווירית וזכה בפרס בטחון ישראל על פיתוח מטוס הכפיר.

ארנס נבחר לכנסת ישראל בשנת 1974 מטעם תנועת הליכוד. שימש כיו"ר ועדת החוץ והבטחון, שגריר ישראל בוושינגטון, שר בטחון ושר חוץ בממשלות ישראל. בשנת 2003 פרש מהחיים הפוליטיים אך המשיך למלא תפקידים ציבוריים, ביניהם יו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת אריאל, יו"ר המועצה הציבורית להנצחת זכרו ופועלו של זאב ז'בוטינסקי.

2. כיכר יוסי קירמה - נפל בקרב בעת מילוי תפקידו (תשמ"ז-תשע"ז). רס"מ יוסי קירמה, רדף אחרי מחבל שרצח את לבנה מליחי הי"ד במסגרת תפקידו כלוחם יס"מ אופנועים ירושלים. המחבל ברח לשכונת שייח ג'ראח – שמעון הצדיק ושם התפתח קרב יריות. יוסי נהרג וחברו סרגיי בוצ'קין נפצע באורח קשה. במותו הציל יוסי את מתפללי קבר שמעון הצדיק שסיימו את תפילת השחרית באותה שעה. על פעילותו זכה יוסי בעיטור המופת.
הכיכר בשכונת שייח ג'ראח, כיכר ללא שם בין הרחובות דרך שכם ורחוב שמעון הצדיק.

3. מעלות שיר חג'אג' - ע"ש סגן שיר חג'אג' שנפלה בפיגוע חבלני בירושלים, בטיילת ארמון הנציב (תשנ"ד- תשע״ח)
סגן שיר חג'אג' שירתה בחיל המודיעין, ולקראת סוף 2016 יצאה לקורס קצינים.
הצוערת שיר נפלה בפיגוע חבלני בירושלים ביום י' בטבת תשע"ז (8.1.2017). בפיגוע בטיילת ארמון הנציב, נפלו גם סגן יעל יקותיאל, סגן משנה ארז אורבך וסגן משנה שירה צור.
שיר הייתה בת עשרים ושלוש בנפלה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים. הותירה אחריה הורים ושלוש אחיות. אחרי נפילתה הועלתה שיר לדרגת סגן.
האיתור: בשכונת נוף ציון, מעלה מדרגות ללא שם היוצא מרחוב זכריהו אוריאלי ומגיע עד לרחוב חיים ראובן קוברסקי (מצ"ב מפה)

4. הרב אליהו בקשי דורון - הראשון לציון והרב הראשי לישראל 2003-1993 (תש״א-תש״ף)- הרב אליהו בקשי דורון כיהן בראשון לציון, רב ראשי לישראל וראב"ד בערים חיפה ובת ים. הרב בקשי דורון הקים ועמד בראשות ישיבות, בתי מדרש רבים וקרנות צדקה וחסד. הפיץ תורה בעם ישראל לכל גווניו בארץ ובתפוצות.הרב בקשי דורון נודע בפסקיו הבהירים שחלקם מופיעים בספרו "בנין אב" וכן דרשות על התורה והמועדים. נפטר בתאריך י"ט בניסן תש"ף.

5. משה רבנו - משה רבנו הוא מהחשובות שבדמויות המקראיות ונחשב כנביא מרכזי בכל הדתות המונותאיסטיות.

משה רבנו נבחר על ידי אלוקים להנהיג את בני ישראל בצאתם ממצרים ולקבל את התורה במעמד הר סיני, כדי למסור אותה לעם ישראל. נחשב לאבי הנביאים.

6. הרב אלישע וישליצקי - רב ומנהיג ממייסדי הגרעינים התורניים בערים הטבעיות (תשי"ד-תשע"ד)

הרב אלישע וישליצקי היה מציג עצמו בכל כנס, שיעור תורה, מעמד רב משתתפים או בניחום אבלים "שלום, אני אלישע, איש פשוט מירושלים". אהב את ירושלים בכל מאודו. בה חי את רוב שנותיו, גידל את שמונת ילדיו. בה גדל בתורה, בישיבת מרכז הרב. מרבית עיסוקו היה בירושלים, בתורתה ותושביה ובמוסדות הפועלים בה. בירושלים הוא לימד במוסדות: ישיבת מרכז הרב, מכון מאיר, מדרשת הרובע, בית המדרש מהו"ת אותו ייסד, במכון הארי פישל בבית אריאל שבשכונת בית וגן ובתנועת אל עמי אותה ייסד.
הרב וישליצקי חקר, ליקט פרסם ולימד את תורת ירושלים, ערכיה, קדושתה וגאולתה. שיעורים רבים עסקו בעניינה ומרכזיותה של ירושלים הבירה, וחלקם נאספו לספר "ירושלים מאירת העצמיות". הרב פרסם 11 ספרים, מאות שיעורים מוקלטים, ומאמרים מודפסים, ראיונות ושיחות.
לרב וישליצקי הייתה השפעה על מעגלים רחבים בציבור. הוא תמך וליווה משפחות ירושלמיות רבות שהיו במצוקה: נפגעי טרור, משפחות שכולות, אתגרים בריאותיים ומשפחתיים ושימש לכולם אוזן קשבת, דמות מלווה ורועה רוחני.
הרב וישליצקי היה שותף משמעותי בליווי תושבים יהודים בשכונות רבות במזרח העיר: הרובע היהודי, הרובע המוסלמי, ברובע הנוצרי, בעיר דוד, בשכונת התימנים, בקדמת ציון שאת יישובה עודד ויזם מהראשית, נוף ציון, אבו טור, א-טור, בית אורות. הרב ליווה עודד, הנחה, תמך וסייע לעמותות המיישבות ולראשיהן. בין השאר פעל הרב רבות ובכל מרצו ומאודו לטיפוח גרעינים תורניים בכל רחבי הארץ, נסע בין כולם במסירות אין קץ יומם ולילה, טיפח אותם, עודד אותם ויצר רשת מחוברת בין הגרעינים. אחד ממוקדי פעילותו הייתה הקמת תנועת "מרימים את הדגל" אשר במוקד פעילותה היה לחגוג את ירושלים ברחובה של עיר בכל רחבי הארץ, בערים וביישובים, בערי הפיתוח – העיירות הטבעיות כלשונו. הרב דאג לשלוח תלמידים ומשפחות מירושלים לכל רחבי הארץ וכן עודד הגעה של תושבים מכל הארץ ללימוד ושבתות בירושלים. הרב עסק רבות בעידוד ותמיכה בתושבי גוש קטיף והמתיישבים ביהודה ושומרון, ודאג ללוות את העקורים מגוש קטיף בכל כוחותיו.

לאחר פטירתו הוצאו לאור ספרים רבים לזכרו ומתורתו, הופקו סרטים, נלמדו תכניות חינוכיות רבות אודותיו במערכת החינוך, רחובות נקראו על שמו בערים שדרות וקרית מלאכי, בתי מדרש, ישיבות וכוללים הוקדשו ונקראו על שמו, ספרי תורה הוכנסו לזכרו וילדים רבים נקראו על שמו.

7. רחבת הארכיון הציוני - הארכיון הציוני נוסד בשנת 1919 בברלין ובשנת 1933 הועבר לירושלים ונפתח לקהל ב1934.*
הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי. בארכיון הציוני המרכזי שמורים לצמיתות תיקים שנוצרו תוך כדי פעילות של מוסדות אלו ומוסדות המשנה הרבים שנוצרו על ידם. בנוסף, שמורים בארכיון הציוני תיקי ארכיונים של ארגונים ומוסדות היישוב היהודי בראשית דרכו בארץ ישראל.

בארכיון הציוני שמורים יותר מ-1,500 ארכיונים של אישים ממנהיגי ופעילי התנועה הציונית והיישוב. רשימת בעלי הארכיונים כוללת דמויות ידועות בהיסטוריה הציונית המודרנית, כמו: תיאודור הרצל, נחום סוקולוב, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר, הנרייטה סאלד, אליעזר בן-יהודה, חיים ארלוזורוב ודמויות של פעילים, אנשי מקצוע ואחרים.

אוספי הארכיון כוללים: תיקים ודברי דפוס, אוסף מפות ותוכניות, אוסף תצלומים, אוסף כרזות וכרוזים, אוסף עיתונים וכתבי עת, ספרים, אוסף סרטי מיקרופילם, אוסף פריטים מוזיאליים ואוסף פריטים קוליים.
8. *מבוא אלכס ביין - מנהל הארכיון הציוני המרכזי, גנז המדינה הראשון (תרס"ג – תשמ"ח) נולד בגרמניה, בצעירותו היה חבר בתנועת נוער "בלאו וייס". בשנת 1922 החל את לימודיו האקדמיים בברלין בתחום ההיסטוריה של ימי הביניים והעת החדשה. בשנים 1927 – 1933 עבר בארכיון הממלכתי של הרייך בפטסדאם. בשנת 1933 עלה ביין לארץ ישראל ובשנת 1936 הצטרף לארכיון הציוני המרכזי ושימש כסגנו של הרליץ עד שנת 1955, עת מונה למנהל הארכיון. בתפקיד זה שימש עד 1971. בשנת 1956 מונה לגנז המדינה הראשון, ויישם לראשונה את חוק הארכיונים. ביין היה שותף בכיר בהקמת איגוד הארכיונים (1958). הוא היה יו"ר האיגוד במשך כעשרים שנים וחבר הנהלה בארגון הבינלאומי לארכיונים ולימים (1960) הקים מסלול לימודים לארכיונאות באוניברסיטה העברית בירושלים ולימד בו. בשנת 1987 זכה בפרס ישראל על תרומתו לענף הארכיונאות ולהיסטוריוגרפיה הציונית.

כחוקר התבלט בהיקף העצום של עבודות שפרסם ובהן: תאודור הרצל, ביוגרפיה (1934): תולדות ההתיישבות הצינות (1942): שאלת היהודים – ביוגרפיה של בעיה עולמית (1986).

9. רחוב רוז'ני יהודא ורחל - יהודא (יהודה) ורחל עלו ארצה בשנת 1925, עלייה שיזמו כחלוצים לשם הקמת יישובים חקלאיים בארץ ישראל עבור עולי המגזר החרדי. סיפור חייהם ותלאותיהם מתחיל בעמק יזרעאל בין השנים 1925-1931, כשהיו בין מקימי המושבה זיכרון אברהם (בשיך אבריק), וסייעו בהקמת המושב שדה יעקב. ובהמשך, סיפור התיישבותם ביישוב מוצא בשנת 1931, במשק שקנו מעיזבונה של משפחת מקלף שנטבחה במקום בפרעות תרפ"ט (1929).

אחרי שהתיישבו במוצא הקימו בני הזוג רוז'ני מחדש את היישוב ההרוס והמוכה לאחר הפרעות, והקימו משק חקלאי למופת וטיפלו בשיקום בית הכנסת העתיק במוצא. יהודא ורחל תרמו רבות לחיזוק חיי הקהילה הדתית, ור' יהודא היה יו"ר ועד הישוב מוצא תחתית וגם יו"ר הוועד הדתי במוצא, עד פטירתו.

הזוג רוז'ני עסקו כל ימיהם בחקלאות במשק שטיפחו. בימי המצור על ירושלים במלחמת השחרור, סיפקה משפחת רוז'ני לתושבי ירושלים תוצרת חקלאית טרייה מדי יום: חלב, ביצים ופירות טריים בעונה, שהובילו מדי בוקר על חמור לשכונות השונות בירושלים הנצורה. המשק של משפחת רוז'ני הוא היום המשק החקלאי האחרון שנותר במוצא. ר' יהודה נפטר ב-14 לדצמבר 1979 ורחל נפטרה ב-1 ליוני 1997. בשכונת רמת מוצא, רחוב ללא שם היוצא מרחוב חכם יצחק עמדי עד הכניסה למנהרה.
10. יצחק קורן - מקים מושבי העולים, סגן שר האוצר ומראשי התנועה הציונית (תרע"א – תשנ"ד), יצחק קורן היה איש אשכולות, שהקדיש את חייו לשירות הציבור. תחומי פעילותו היו בכמה מישורים, בראש ובראשונה כמנהיג תנועת המושבים בראשית ימיה של המדינה בעת העלייה הגדולה. הוא היה איש אשר פעל ועשה להקמתם של כ-400 יישובים, שהיו באותו זמן צורך לאומי דחוף עבור מאות אלפי העולים.

לאחר מכן, כחבר כנסת ובעיקר בעת כהונתו כסגנו של לוי אשכול במשרד האוצר, פעל להשגת יעדים לאומיים וחברתיים חשובים.
קורן היה מנהיגה של התנועה הציונית בעת כהונתו כיו"ר העולמי של תנועת העבודה הציונית ויו"ר הקונגרס היהודי העולמי בישראל.
בנוסף, כיהן כיו"ר המועצה העולמית לשפת היידיש, ופעל רבות לשימורה של השפה שלא תישכח.

11. מרדכי רענן - מפקד האצ"ל בירושלים בתקופת מלחמת העצמאות 1947 - 1948 (תרפ"ג – תשס"ד) מרדכי רענן היה מפקד האצ"ל בירושלים במהלך התקופה הקשה של המצור על ירושלים במלחמת העצמאות ועד לפירוק האצ"ל. בתקופת ה"סזון" נחטף ע"י ההגנה.
רענן שימש כשופט ונציג ציבורי בבית הדין האזורי לעבודה והקים הוצאת ספרים והיה לבעל בית דפוס מהגדולים בארץ.

12. מרדכי ניסן - פרופסור לחינוך, ממקימי ומנהלי מכון מנדל למנהיגות חינוכית (תרצ"ד – תשע"ז). מרדכי ניסן היה איש חינוך וחוקר הפסיכולוגיה של המוסר, פרופסור ומנהל בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית וממייסדי ומובילי בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית.
בצעירותו היה פעיל מרכזי, בתנועת בני עקיבא, ריכז את הנהגת חיפה והצפון של התנועה והיה שליח התנועה לארגנטינה. את שירותו הצבאי עשה ניסן כלוחם בחטיבת הנח"ל.
ניסן למד תואר ראשון ושני בתחומי פילוסופיה, פסיכולוגיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט השלים בתחום פסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטת שיקאגו.
ניסן כיהן כראש החוג לחינוך, ודיקן בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית. היה ממייסדי תוכנית עמיתי ירושלים, ממייסדי מכון מנדל, כיהן כמנהל האקדמי של המכון, כמנהל בית הספר למנהיגות חינוכית וייסד והוביל תוכניות חינוכיות רבות.

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, הנצחנו בעיר את מיטב בניה ובנותיה של מדינת ישראל והעיר ירושלים, אשר תרמו בחייהם והקריבו את חייהם לתקומת האומה והעיר ירושלים. זאת, לצד ענקי רוח נוספים אשר שמם יעטר את רחובותיה של העיר ירושלים.