הרפתנים בקרב בלימה מול סמוטריץ׳ והמחאה עולה שלב: ענף החלב הישראלי בסכנת סגירה

מזה זמן רב שמרחפת מעל ענף החקלאות הישראלית עננה כבדה, וכעת עם כניסה להליך החקיקה של חוק ההסדרים ובתוכו רפורמת החלב שמוביל סמוטריץ, נראה כי המחלוקת הגיעה לנקודת הכרעה.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מקדם מזה כמה חודשים רפורמה מקיפה בענף החלב, שלטענת החקלאים מאיימת לפרק את אחד מעמודי התווך של ההתיישבות והביטחון בפריפריה.

לאחר שהבינו כי השר נחוש לקדם את המהלך באופן חד-צדדי, החליטו ראשי הענף והארגונים החקלאיים להסיר את הכפפות.

ביום ראשון הקרוב, ה-5 בינואר, צפויים מאות רפתנים מהמושבים והקיבוצים לצאת למאבק רחב היקף בצמתים רבים מצפון ועד דרום.

לפי הרפתנים, מצפים לתמיכה ציבורית רחבה.

חזית אחידה: מהקואליציה ועד ההתיישבות

במטה המאבק מצביעים על עובדה חריגה בנוף הפוליטי והציבורי: תוכנית החלב של סמוטריץ' הצליחה לאחד נגדה חזית רחבה ונדירה של מתנגדים. לא מדובר רק במחאת חקלאים, ההתנגדות לתוכנית חוצה מגזרים ומפלגות.

מהקואליציה בכנסת, דרך ראשי תנועת ההתיישבות כולה, ועד לארגוני החקלאות הגדולים  כולם כאחד מתנגדים לתוכנית האוצר ורואים בה סכנה אסטרטגית. המסר העולה מכלל הגופים הללו הוא אחד: הרפורמה שמקדם השר מנותקת מהמציאות בשטח. היא אולי נראית טוב בטבלאות האקסל במשרד בירושלים, אך בפועל היא מנחיתה גזירה קשה ודרמטית על הייצור המקומי ומעבירה את מפתחות ביטחון המזון של ישראל לידיים זרות.

לא די בכך, מבחינה כלכלית, מסבירים כלכלני מועצת החלב, "יבוא פרוע אולי יוזיל מוצר מסוים באגורות בטווח הקצר, אבל המחיר האמיתי יהיה אובדן העצמאות שלנו".

"כולם מבינים שאם נהיה תלויים בחסדי ארדואן או במשברים בנמלי אירופה, המקרר הישראלי יישאר ריק ברגע האמת".

"הרפתן לא חולב למען כספו, הוא נלחם על המדינה"

עבור תושבי הדרום והשפלה, הרפת איננה רק עסק כלכלי, היא מוצב קדמי. מאז ה-7 באוקטובר, המשפט הזה קיבל משמעות מצמררת.

"רפתן לא נאבק למען הרפת הפרטית שלו", אומר בלהט, יוני דמרי, רפתן ממושב גילת ואחד ממובילי המאבק באזור עוטף עזה. "הוא לא חולב רק למען פרנסת ילדיו. הרפתן נאבק על המדינה, על עצמאות המזון שלנו, על האחיזה בקרקע מול השתלטות עוינת, ועל הגבולות".

העובדות בשטח תומכות בטענותיהם: גם בשיא הלחימה, כשהמערכות קרסו והאזעקות לא חדלו, הרפתנים לא נטשו.

הם הגיעו למכוני החליבה תחת אש תופת כדי להבטיח אספקה סדירה.

"הבנו שאנחנו חוליה קריטית לתפקוד המדינה גם בחירום ולא נטשנו עמדה לרגע, אבל היום התחושה היא שהמדינה מובילה התנתקות ממי שמגן עליה".

רק לפני פחות משנה וחצי, כשהדרום בער, הרפתנים ישנו במכוני החליבה תחת אש תופת, תוך סיכון חיים ממשי, כדי לדאוג ששרשרת המזון הישראלית לא תישבר לרגע ושחלב ימשיך לזרום למחלבות.

400 רפתות בסכנת סגירה מיידית

הנתונים היבשים מדאיגים לא פחות מהתחושות. לפי תחזיות מועצת החלב, הרפורמה במתכונתה הנוכחית עלולה להוביל לסגירת כ-400 רפתות, רובן המוחלט בפריפריה.

סגירת רפת היא אירוע בלתי הפיך: עדר שנמכר לא חוזר, ותשתית שנהרסת לא משוקמת.

המהלך יגרור פגיעה אנושה במעגלים נרחבים: היחלשות כלכלה מושבים, פגיעה במפעלים שורשיים בקיבוצים, וכן מכה לתעסוקה באזור: נהגי משאיות, וטרינרים, ספקי מזון, טכנאים ונותני שירותים שפרנסתם תלויה בחקלאות הישראלית.

רצועת הביטחון החיה של ישראל

מעבר לכלכלה, ישנה אמת ביטחונית פשוטה שמשרד האוצר מתעקש להתעלם ממנה: הרפתות הן רצועת הביטחון החיה של מדינת ישראל. בגבולות הצפון, בעוטף עזה ובמרחבי הנגב והשפלה, הנוכחות החקלאית היא שקובעת את קו הגבול בפועל.

היכן שיש רפת פעילה, יש עיניים פקוחות על הגדר, יש תנועה מתמדת של רכבים, יש תאורה בלילה ויש אחיזה בקרקע. הרפתנים הם ה"סנסורים" האנושיים הראשונים שמזהים כל תנועה חשודה. סגירת הרפתות היא למעשה פקודת נסיגה שקטה.

במקום שבו החקלאות נסוגה, הוואקום הביטחוני גדל. השטחים הופכים למערב פרוע, נתיבי הברחה נפתחים, וההשתלטות העוינת על אדמות הלאום הופכת לעובדה מוגמרת.

״מי שמוותר על החקלאות בגבולות, מוותר למעשה על הגבולות עצמם״, אומר דמרי.

בשבוע הבא המחאה עולה שלב:

לקראת ההכרעה הצפויה, מתכננים הרפתנים להחריף את צעדי המחאה. ביום ראשון הקרוב, 5.1, הכריזו בחזית המאבק של הרפתנים על מחאות בכל הארץ, בצמתים מרכזיים: ביל"ו, קסטינה, קטורה, צומת גילת וצמתים נוספים בצפון. קריאתם: עצרו את תכנית החלב של סמוטריץ, בחרו בהתיישבות ולא בספין.