האוסף שנשמר בבית פולני עשרות שנים: כך הגיעו מאות ספרים יהודיים לידי ישראל פיגא

הסיפור החל בעיירה Tomaszów Mazowiecki שבמרכז פולין, סמוך לפיעטרקוב טריבונלסקי - אזור שהיה לפני המלחמה מרכז יהודי וחסידי חשוב. במשך עשרות שנים החזיקה משפחה מקומית ספרייה יוצאת דופן ובה מאות ספרים יהודיים, אשר על פי עדויות בני המשפחה נאספו מבתי יהודים, בתי מדרש ובתי כנסת באזור בתקופת המלחמה.

ישראל פיגא, שרגיל לקבל מעת לעת פניות בנוגע לספרי קודש, כתבי יד ופריטי יודאיקה, מספר שכבר בשיחה הראשונה הבין שלא מדובר בעוד מספר ספרים בודדים שהתגלו בעליית גג, אלא באוסף חריג בהיקפו ובתוכנו.

הדרך להשלמת העסקה לא הייתה פשוטה. בני המשפחה התלבטו במשך שנים מה לעשות באוסף, וחלקם אף התנגדו להוצאתו מפולין. רק לאחר תקופה ארוכה של שיחות והיכרות אישית, הושגה לבסוף הסכמה להעברת הספרים.

כאשר הגיעו פיגא וצוותו למקום, החל שלב שנמשך שעות ארוכות של פתיחת ארגזים, מיון מדפים ובדיקת ספרים שלא נגעו בהם במשך עשרות שנים.

“היו שם רגעים שבהם הרגשנו שאנחנו לא ממיינים ספרים אלא נוגעים בהיסטוריה,” מספר פיגא. “כל חותמת, הקדשה או רישום בכתב יד פתחו חלון לעולם שכבר איננו.”

מצבם של חלק מהספרים היה מורכב. היו כרכים שניזוקו מלחות ומתולעים, כריכות שהתפוררו כמעט לחלוטין ודפים שנפגעו קשות עם השנים. לצד אלה נמצאו גם ספרים שנשמרו בצורה מרשימה למרות עשרות השנים שחלפו.

בין הפריטים נמצאו סידורי תפילה עם שמות בעליהם המקוריים, מחזורי תפילה עתיקים, כרכי גמרא עם חותמות של קהילות יהודיות שנכחדו בשואה, וכן ספרי חסידות והלכה שנדפסו בפולין ובגליציה לפני מאות שנים.

לדברי פיגא, חלק מההתרגשות נבעה דווקא מהספרים הפשוטים יותר. “מהדורה נדירה היא תמיד דבר מרתק, אבל לפעמים סידור פשוט עם שם של ילד שכתב אותו לקראת בר המצווה שלו מספר סיפור הרבה יותר חזק.”

בין הספרים נמצאו גם מהדורות מוקדמות של נועם אלימלך, מאור ושמש, בני יששכר, אור המאיר ודגל מחנה אפרים, לצד ספרי שאלות ותשובות נדירים מבתי דפוס יהודיים שכבר אינם קיימים.

אחד הרגעים המיוחדים במהלך המיון הגיע כאשר על כמה מהספרים התגלו חותמות ישנות של שטיבל חסידי אלכסנדר. עבור ישראל פיגא היה בכך גם חיבור אישי, שכן משפחתו מגיעה מאותו אזור בפולין, וסבו נהג להתפלל באותו שטיבל לפני המלחמה.

פיגא מספר כי באותו רגע הבין עד כמה המסע שעברו הספרים יוצא דופן. “הם עברו מלחמה, נדדו בין אנשים ומדינות, שרדו עשרות שנים, ובסופו של דבר הגיעו חזרה לידיים יהודיות. קשה להישאר אדיש לזה.”

למרות שבאוסף נמצאים ספרים בעלי ערך כספי משמעותי, פיגא אינו רואה בו השקעה או אוסף מסחרי. לדבריו, החשיבות המרכזית של הספרים היא בתיעוד החיים היהודיים שהתקיימו באזור במשך מאות שנים.

כיום ממשיך ישראל פיגא למפות ולתעד את האוסף, שחלקים ממנו עדיין נבדקים ומזוהים. מעבר לנדירותם של חלק מהספרים, מדובר באוסף המשקף עולם שלם של קהילות, בתי מדרש ומשפחות יהודיות שפעלו במרכז פולין עד מלחמת העולם השנייה - עולם שחלק גדול ממנו נעלם, אך הותיר אחריו עדות חיה בין דפי הספרים ששרדו.