בחירות 2022- כל מה שרציתם לדעת

היום (שלישי) מתקיימות הבחירות לכנסת העשרים וחמש. בבחירות אלה יצביעו יותר משישה מיליון ו-700 אלף ישראלים בעלי זכות בחירה. אלה שלא יצביעו מתגוררים בחול ושם אזרחים ישראלים אינם יכולים להצביע.

לרשות המצביעים יהיו יותר מחמישה עשר אלף קלפיות, כולל קלפיות בבתי סוהר, בתי חולים, צה"ל, קלפיות בחול ואפילו קלפיות ניידות.

תקציב ועדת הבחירות התקציב עומד על כ-538 מיליון ₪, מתוכם כ-153 מיליון ₪ שכר עובדי יום הבחירות, עלות הבחירות בגין כל אחד מן הבוחרים: כ-79 ש"ח. מרבית הקלפיות פתוחות משבע בבוקר עד עשר בלילה. יום הבחירות הוא יום שבתון למעט לאלה שהוחרגו.

ירושלים 

בירושלים יש 432,484 בעלי זכות הצבעה. הם יצביעו ב-742 קלפיות.

בבחירות הקודמות הליכוד הייתה המפלגה הגדולה בירושלים. יהדות התורה במקום השני ש"ס שלישית כחול לבן הייתה במקום הרביעי מהקולות ואחריהן לפי סדר יורד ימינה, העבודה, ישראל ביתנו והרשימה המשותפת.  

אחוז החסימה
אחוז החסימה בבחירות היום הוא שלושה אחוזים ורבע מכלל הקולות הכשרים שהם בערך מאה ושלושים אלף קולות. מפלגה שתעבור את אחוז החסימה תקבל ארבעה מנדטים לפחות.

מפלגה שלא תעבור ולא עשתה הסכם עודפים קולותיה יאבדו.

בבחירות היום מתמודדות 40 רשימות אשר הגישו את מועמדותן לוועדת הבחירות המרכזית, בבחירות הקודמות התמודדו 39 רשימות.

מי רשאי להצביע

כל אזרח שביום הבחירות מלאו לו שמונה עשרה והוא רשום בפנקס הבוחרים ונמצא בארץ. רשאים להצביע גם אזרחים שגרים בחו"ל וביום הבחירות נמצאים בארץ. כל אזרח בן 21 ויותר גם רשאי להיבחר.

אחוז ההצבעה בירושלים בבחירות הקודמות היה 71.5 בממוצע. בקרב היהודים 73%  ובקרב הערבים 63%  כדאי לציין שזו מערכת הבחירות הרביעית בתוך שנתיים. בחירות התקיימו באפריל 2019, בספטמבר 2019, ובמרץ 2020.

 מוגבלים בתנועה

מי שבגלל מצבו אינו מסוגל להצביע בקלפי שנקבעה לו רשאי להצביע בכל קלפי שקבעה ועדת הבחירות כקלפי נגישה. בוחר אשר מוגבלותו אינה נראית לעין ואין ברשותו תעודה המעידה שהוא מוגבל בניידות יצהיר בטופס מיוחד.

בקלפי נגישה רשאיות להצביע גם נשים השוהות במקלטים לנשים מוכות .את מיקום האתרים המונגשים אפשר לברר באתר ועדת החירות . מלווה של מוגבל בתנועה לא יוכל הצביע בקלפי המונגשת.

באופן כללי אפשר להזדהות בקלפי עם רשיון נהיגה, תעודת זהות, דרכון, תעודה צבאית, ותעודת שוטר אין צורך להציג את התעודה לבוחר.

חולים ומאומתים

חולה קורונה המחויב בבידוד יוכל לממש את זכותו הדמוקרטית ולצאת ממקום הבידוד לצורך הצבעה בקלפי קורונה, ורק לצורך כך. מיד בתום ההצבעה יהיה עליו לשוב מיד למקום הבידוד. 

ההגעה למקום הקלפי מותרת באמצעות אחת מבין שלוש הדרכים הבאות: רכב פרטי, מונית (על חשבון החולה), או באמצעות מערך ההיסעים בפריסה ארצית וללא תשלום, מטעם ועדת הבחירות המרכזית.  לתאום הסעה לחולי קורונה בלבד, ניתן להתקשר למוקד הזמנת הסעות בטלפון שמספרו: 077-6017137  

בנוסף, לרשות חולי הקורונה הוקמו ברחבי הארץ גם מתחמי קלפיות באוהלים אשר יאפשרו הצבעה של בוחרים החייבים בבידוד בדרך של "הצבע וסע",עוד ניתן להצביע גם באוטובוס ייעודי המכונה "קלפיבוס". במעמד ההצבעה בקלפי קורונה יידרש הבוחר להציג אמצעי זיהוי עם תמונה וכן אישור המעיד על כך שחלה עליו חובת בידוד; ככל שאין ברשות הבוחר אישור כזה – יהיה עליו לחתום על הצהרה לפיה חלה עליו חובת בידוד. 

נתונים טכניים

רוב הקלפיות נפתחות בשבע בבוקר ונסגרות בעשר בלילה. בישובים קטנים הקלפיות נפתחות בשמונה בבוקר ונסגרות בשמונה בערב. כך גם בבתי החולים. מוועדת הבחירות נמסר כי תוצאות סופיות יהיו רק ביום שישי. בגלל המספר הגדול של המעטפות הכפולות כחצי מיליון במספר.

בכל מקרה של אי ודאות אתם יכולים להתקשר לוועדת הבחירות האזורית הארצית או למשרד הפנים. בהודעה לבוחר מצוין מקום הקלפי שלכם . יתכן שיש שינוי במיקום לעומת הבחירות הקודמות וכדאי לבדוק מראש. כדאי מאוד להגיע עם מסכות.

הבחירות הראשונות

הבחירות הראשונות בישראל היו בעשרים וחמישה בינואר 1949, אלה היו בחירות לאסיפה המכוננת אשר הפכה להיות הכנסת הראשונה.

הנושא המרכזי בבחירות היה בין מפא"י למפ"ם שתי המפלגות הגדולות אז האם להמשיך את המלחמה או לחתור להסכמים עם מדינות ערב.

הוחלט כי במועצה המכוננת יהיו 120 חברים כמספר חברי הסנהדרין. לפני הבחירות נערך מפקד אוכלוסין לקביעת ספר הבוחרים  ולצורך עריכת המפקד הוכרז במדינה עוצר של שבע שעות.

23 מפלגות התמודדו אז ורק 14 נכנסו לכנסת, אפילו הייתה מפלגה למען ירושלים וגם מפלגת ספרדים שהכינוי שלה היה סמך.

מפא"י קיבלה 46 מנדטים, מפ"ם 20, החזית הדתית 16 וחרות בראשות מנחם בגין  12. הקואליציה הראשונה הייתה בין מפא"י לדתיים ולמפלגות המרכז. ראש הממשלה שנבחר היה דוד בן גוריון