שנה אזרחית חדשה!

יש תקופות שמתחלפות שאפשר לשים לב אליהם עוד לפני שנושר העלה הראשון.

הטישרט התחלף בסוודר, הכפכפים בנעליים והערות של "יאו זה הקיץ הכי חם שהיה בחמישים שנה האחרונות!" (כמו בכל שנה מחדש בחמישים שנים האחרונות..) התחלפו בהערה החדשה שכולם נהנים לזרוק לאוויר, סטייל - "השעה רק 16:30?! מרגיש כמו עשר בלילה!". ואפשר להסכים כולם פה אחד שהקיץ כבר לא כאן.

יש תקופות שהן פשוט מגיעות ולא ברור מתי הספיקו לעשות את כל הדרך הזאת. אין התראה מוקדמת, אין הכנה לפני הן פשוט מגיעות.

השבוע התעוררתי לתקופה הזאת. להבנה שבעוד שבוע אני וכל הכדור הזה נפרדים משנת 2022 וצריכים עכשיו להתרגל שוב למספר חדש, לתקופה חדשה, ולציפייה חדשה של "איך תהיה השנה הזאת?". ההתעוררות עוד קורת ונמצאת בתהליכי קליטה.

אז באותו הבוקר שההבנה הזאת הכתה בי, לא היה לי זמן כל כך להמשיך לחשוב יותר מידי, והייתי חייבת לרוץ לאימון בוקר,  אז הכנסתי את המכונה להפעלה על אוטומט ברצף של -ישנתי, קמתי, צחצחתי, התלבשתי ויצאתי.

נכנסתי למעלית מלווה עם פיהוק מאוזן לאוזן ששאב את כל האוויר בקומה אבל השאיר בי תחושה של סיפוק. אני והמעלית נעצרנו בקומה אחת למטה ואחד השכנים נכנס למעלית, ונראה שזאת הייתה המעלית הארוכה ביותר בעולם.

כששני אנשים לא מכירים אחד את השני בסיטואציות חברתיות, הם פשוט ממשיכים בחייהם בלי שום צורך להתנצל על כך. אבל כששני זרים נפגשים במעלית והם החליפו בניהם רק "בוקר טוב" אין להם ברירה אלא להתמודד עם השקט המביך שנשאר עד לקומה שאליה רצית להגיע, והדרך אליה מרגישה כמו חמישים שנה במדבר פחות או יותר. נגמר נושא השיחה העיקרי ושניכם עומדים בעמידה מטומטמת כאילו יש צפירה שצריך לעמוד בה, עם מבט מושפל לרצפה, עומדים ומחליפים שקט. כי הרי מה תעשי? תתקעי לו מבט? כמובן שלא. וחשבתי על זה, השנה עוד מעט 2023 ועדיין יש שתיקות מביכות במעלית וריחוק אחד מהשני שכנראה נגרר עוד מאותה מגפה העולמית יימח שמה. ואני תוהה, לא סימנו עם זה כבר?

ביום שבת, העולם כולו יעמוד ויחכה לשעה 00:00 כדי לחגוג את תחילתה של עוד שנה חדשה, עוד ציפיות חדשות, עוד הבטחות חדשות, עוד תכנונים חדשים ועוד מליון ואחת שינויים בכל אותם הדברים האלה. לא תמיד אפשר להתכונן להתחלה חדשה שמגיעה, זה לא כמו חורף שאפשר להרגיש בשינוי שקורה מבחוץ, התחלה חדשה זה שינוי שמתחיל בתוכנו. איזה הרגלים נדבקו אליי עם הזמן ואני רוצה לשחרר? איזה ערכים יש בי אני רוצה לגדל? באילו אמונות אני רוצה להעמיק? איזה אדם אני רוצה להביא לשנה החדשה שלי? אדם שלא אומר שלום במעלית למישהו שמסתבר שהוא שכן שלה?! השנה עוד מעט 2023 ואנחנו עוד עם הרגלים של ריחוק חברתי ושתיקות מביכות?!

"אתה חדש בבניין?" שאלתי ישר
הוא החזיר לי שקט.
"אני גם יחסית חדשה בבניין, כמעט שנה שלמה פה, יפה פה נכון? גם נחמד קרוב להכל, האמת פעם ראשונה אני רואה אותך.. תגיד אתה גם שמעת אתמול את הצפצוף מהמע..."
הוא קטע אותי לרגע ואמר
"חמודה, אני רק באתי להביא לאח שלי בדיקת קורנה, לא חדש פה, לא גר פה. הקפיץ אותי בלחץ המנייאק" ...
המעלית נפתחה, חייכתי אליו ובירכתי אותו ביום טוב. אני חושבת שלא יכולתי ללכת מהר יותר, בורחת מהסיטואציה, מתנערת מאחריות עם תהייה אחת שלא עזבה אותי - השנה עוד רגע 2023 ועדיין אנשים עושים בדיקות קורונה..? באמת?

מאחלת לכולנו שנה אזרחית חדשה וטובה! שלא נפחד לשנות הרגלים, שנעשה את הכי טוב שאנחנו יכולים.

ממני אליכם עם המון אהבה,

שניה.