יום הבוחר

אחד הדברים הכי טובים שהקדמה הביאה איתה היא אינספור האפשרויות שיש לעשות, לראות או להזמין בכל מקום, בכל זמן.

ואחד הדברים הכי גרועים בקדמה שהביאה איתה כלכך הרבה אפשרויות – היא לנסות לבחור אחד.

בשלישי האחרון רובנו עמדנו מאחורי קיר קרטון אחד והיינו צריכים לבחור פתק אחד בלבד מבין עשרות פתקים שהונחו שם. עשרות פתקים קטנים, דילמה אחת גדולה.

בחיים כמו בבחירת ממשלה יציבה, כדאי שנבחר נכון. אבל מה קורה שהמחשבה על הבחירה היחידה הזאת גוזלת ממך כמעט את רוב חייך? מה עם ההבנה הזאת שברגע שבחרת X את/ה בעצם ויתרת על Y?

להבדיל מפוליטיקה, בבחירות שקשורות בחיים אני מומחית. לא כי ידעתי תמיד מה לבחור אלא כי התמודדתי עם יותר מידי דילמות אז התחושה מוכרת.

רק לחשוב על הרגעים שבהם הייתי צריכה לבחור בין דברים עושה לי לגרד בראש. אבל לחשוב על עוד רגעים כאלה שיופיעו לי מן הסתם בהמשך הדרך עושים לי לחץ.

האם ללמוד או להמשיך לתת בראש בקריירה? אולי אני אלך לטייל בעולם או שאהיה בזוגיות? להשכיר או לקנות רכב?
אם להקביל את זה לבחירות בקלפי – הייתי תמיד שמה פתק לבן. לא אומרת לא אבל גם לא אומרת כן, בוחרת שלא לבחור זאת גם בחירה. ולכן תמיד שילבתי. שליבתי לימודים וקריירה, שילבתי טיול גדול עם זוגיות, השכרתי אוטו אבל שילמתי עליו כאילו היה שלי. אבל האמת היא שגם כשחשבתי שאני מצליחה להשתלט על הכל משהו התפקשש. התחלתי לימודים תוך כדי הקריירה שלי אבל בסוף לא התקבלתי לשנה הראשונה כי לא עברתי שני מבחנים. השעות שהייתי נוסעת משיעור במכללה, לצילומים, לאודישן, לשיעור תגבור למבחנים,למדדידות - השאירו אותי מותשת ובלי החלום להוציא תואר, זאת הייתה אכזבה קשה מאוד. וכן טיילתי והייתי בזוגיות אבל זה לא באמת עבד ורבנו מלא, וכן השכרתי אוטו אבל כמו שאמרתי שילמתי עליו כבר יותר ממה שהוא עלה אז התבאסתי למה כבר לא קניתי אותו. מה יש בפעולה הזאת "בחירה" שהיא כלכך קשה לביצוע?

אני נזכרת בסוף ינואר של 2021, זה היה ערב שבו נטלי חברה שלי החליטה בשבילי שאני צריכה לבוא איתה למסיבה בבית של חבר טוב שלה. היה נמאס לה כבר לראות אותי עצובה בגלל פרידה שעברתי ושנכנסתי ללופ כזה של אנטי סוציאליות. כלכך הרבה עבודה, כלכךהרבה לבד, כלכך לא אני. ואני בחרתי באותו ערב בסוף ינואר שאני לא רוצה. לא שזה עזר לי כי היא באמת החליטה בשבילי ובסוף הגענו לשם. וברגע ששחררתי את הבחירה שלי שאני חשבתי שהיא הכי טובה עבורי ונתתי לנטלי להחליט בשבילי פתאום, אחרי הרבה זמן שלא – משהו קרה. החיוך חזר, הצחוק השתחרר וחשוב מהכל, מצאתי את החבר הכי טוב שלי שהפך לימים לאהבת נפשי.

לפעמים בחיים כמו בבחירות, יש אופוזיציה, יש אוליגרכים, יש מגפת ויש דברים שהם לא באמת בשליטה של הבחירה שלנו.
אולי בעצם זה לא משנה עם איזה ממשלה נהיה, או אם ניקח את הפניה הנכונה או נרשם ישר ללימודים אחרי הצבא. מה שמשנה זה שניתן להזדמנויות שיש לחיים להציע לנו, להיכנס.
ואם רק ניתן להם מקום, דברים באמת טובים יכולים לקות..

ממני אליכם, עם המון אהבה,
שניה