חכם סיני, חברה אחת ועונות מעבר רבות

חכם סיני אמר פעם "החיים הם סדרה של עונות. כל אדם יצטרך לסבול כמה חורפים כדי לטבול בזוהרן של עונות הקיץ".

קראתי את המשפט הזה בקול רם לפני שנה כשאכלתי עוגית מזל במסעדה סינית ופוטוגנית להפליא. זה היה ערב תל אביבי קר, גשום ומאוד צפוף בדרום העיר. אבל זה הרגיש גם כל כך זהה למה שהרגשתי בצד הדרומי בלב שלי באותה התקופה - חופרי, קר, וצפוף בעוד הרבה חששות. "נו אולי זה סימן!" חברה שלי אמרה לי ואני חייכת בחיוך שרק מקווה שהיא צודקת.

קשה לי לכתוב את הבלוג הזה כי אני נזכרת בתקופה לא פשוטה שעברתי. חורף. חורף אמיתי שנמשך כמה שנים ארוכות אצלי בלב שרק ניסיתי לקשט אותו בפרחים אביבים שלא שרדו את תנאי החורף הקשים.
והיום, אחרי שנה וחצי אחרי אותו ערב תל אביבי חורפי בהסוואה של עונת מעבר מבולבלת, אני יכולה להגיד, הגיע הקיץ.

כשאני יושבת על שפת הבריכה בוילה טרופית מהממת במרכז הארץ, מחזיקה קוקטייל צבעוני ביד ורואה את האנשים שאני אוהבת כל כך רוקדים, ביחד ושמחים הלב שלי לא מצליח לעמוד את כמות האושר שמתחולל אצלו בחדרים.

החורף עבר. תודה לאל ואני יכולה להגיד שאותה חברה וחכם סיני אחד, צדקו. רק שזה לא נתון בגלל עונות המעבר. זה העבודה היום יומית להביא לעצמך את הקיץ.

ואיך מביאים את הקיץ כשהכל נראה כל כך אפור ומסורבל? אם יש משהו שלמדתי לקראת גיל שלושים זה שכשהים סוער, אם תילחם בו אתה עלול לטבוע. ולכן כדאי שתדע לשחרר. עוד תגיע לחוף מבטחים רק אל תנסה להילחם במשהו שהוא יותר חזק ממך כמו הים, כמו החיים.

ברגע שהבנתי שהמלחמה שלי היא לא בשליטה שלי אלא בכוחותיו החזקים של אלוהים והגורל שחררתי ונתתי לעצמי להיסחף.

השחרור הזה נתן לי להבין כמה דברים ואולי הם יעזרו לכל אלא שמרגישים שחורף אצלם למרות ששלושים ומשהו מעלות. לא משנה מה הוא הגיל שלכם. והם הדברים:
1) לשתוק. כן כן. הרבה פעמים אנחנו חושבים שאם לא השמענו את קולנו אנחנו לא השמענו את עצמנו. אבל האמת היא שברגע שאנחנו שותקים ונותנים לעצמנו את ההזדמנות להקשיב, בעיקר לעצמנו, זה גם מוערך הרבה יותר וגם מלמד על עצמנו הרבה יותר.
2) לא כל העולם סובב סביבי. הרבה פעמים אנחנו בטוחים שכולם מדברים עלינו, שופטים אותנו, כועסים עלינו.. אבל האמת היא שאנחנו לא כאלה מעניינים כמו שאנחנו חושבים.  
3) שחררי. לשחרר זה אחד הדברים הקשים ביותר. במיוחד כשמבינים שמה שציפית שיהיה לא קורה. יש לאלוהים וליקום תכנונים משלהם. סמכו עליהם.
4) תנו הזדמנות. לתת הזדמנות לאנשים או לדברים חדשים בחייכם זה מחייה! אין לדעת מה יצא לך מאותו מפגש, עבודה או מקום שאתה נמצא בו. גם אם לא יצאו דברים טובים – למדת.

הרשימה עוד ארוכה מהדברים שלמדתי בעשר שנים האחרונות. אבל הם די התמצית להכל. ברגע שנתתי לעצמי את ההזדמנות, לשתוק ולהקשיב, להבין שלא הכל סובב סביבי ושחררתי, משהו נבנה. והמשהו הזה הוא אני.

החיים שלי השתנו. מהקצה אל הקצה. ובשבועיים האחרונים בכלל. בשבועיים האלה גם הפכתי לאישה בת שלושים וגם לאישה מאורסת. זה משמח ומלחיץ כאחד. שני השינויים האלה אבל עכשיו, כשכבר קיץ, והסופה חלפה אפשר לראות לאט לאט את הדרך ממשיכה.

וכדאי שהיא תהיה עם אנשים שאת כלכך אוהבת.
תודה לכולם על אהבה אין סופית שהלב שלי עדיין מנסה לעכל.

אני אוהבת אותכם.
ממני אליכם שניה.