הנקודה בה הבנתי

ברפואה הסינית מאמינים שלכולנו יש נקודות בגוף שאם לוחצים עליהם יש להם את היכולות לשחרר, לרפא ולחזק את האיברים הפנימיים שלנו ואפילו לשחרר מעצורים רגשיים ונפשיים שנכלאו בתוך הנפש שלנו מהעבר, אבל אז הגיעה הרפואה המערבית, ומלבד ללחוץ לנו על נקודות רגישות היא לא לוחצת על שום שחרור, רפואה או רוגע.

חשבתי על זה השבוע כשהייתי בדיקור סיני בפעם הראשונה בחיי, מעניין אם היום הם עובדים בשיתוף פעולה כדי ששני הצדדים ירוויחו. אנחנו קונים תרופות כדי לרפא דיכאון, כאבים וחולשות ואז הרפואה הסינית באה ומנקה לנו את הרעלים שלהם מהגוף. כנראה שבלי הרפואה המערבית, לא היינו מוצאים את הרפואה הסינית.

זה הזכיר לי שהמטפלת שלי אומרת שכל אדם כמו העולם כולו בכבודו ובעצמו ויש בו את כל הצדדים – טוב ורע, יפה ומכוער, שמח ועצוב. שבלי הצד המכוער לא נבחין בצד היפה, ובלי הצד העצבני לא נשים לב לצד השלו והרגוע וכנראה, בגלל שאני מנסה להדחיק את הצדדים הפחות נחמדים בי אני מתלוננת בפניה שבתקופה האחרונה נהיית עייפה יותר, חסרת סבלנות ולפעמים גם לא נחמדה. לטענתה זה פשוט כבר צף בלי שליטה בגלל שנים שלא נתתי לצדדים האלה מקום.

כמו הרפואה הסינית והמערבית – גם אני הייתי צריכה להיחשף לצדדים האלה שבי כדי שאלך למטפלת בשביל שתגיד לי ממה עלי להימנע או יותר נכון למה אני צריכה יותר להתחבר.

אלה היו המסקנות - אני צריכה להימנע משיפוט עצמי ומניסיון להדחיק בי צדדים שאני לא אוהבת, ובנוסף לזה אם אני רואה שעומד לצוץ בי צד כזה, כל מה שעליי לעשות זה לשים יד על הלב, לנשום ולהתחבר לילדה העצבנית שבתוכי. למשל אם לקוח ניגש אליי ודיבר בזלזול מחפיר, האינסטינקט הראשוני שלי יהיה לצעוק בחזרה, אבל דווקא אז מה שעליי באמת לעשות ברגע קסום שכזה זה לנשום, לשים יד על הלב ולהגיד לילדה העוקצנית שבי "היי אני כאן, אני איתך".

ייתכן וזאת משימה כמעט בלתי אפשרית לביצוע בשעת מעשה, אבל נניח וזה היה פשוט, אני מנסה לדמיין את העולם שלנו מתנהל ככה. את ביבי באמצע נאום שלו מול האו"ם והם קוטלים אותו, עוצר הכל, שם יד על הלב, שואל אותם "למה התכוונתם שאמרתם ככה?" ואז לוחש לילד הקטן והפגיע שבו "הכל בסדר, אני איתך". או את פוטין בזמן שכל העולם שונא אותו שם יד על הלב ולוחש לילד המופרע שבו "אני איתך". אולי זה היה יכול לעזור לפתח יותר חמלה כלפי אותם אנשים, אבל יותר מהכל זה פשוט היה משאיר את הצד השני כל כך המום שכנראה רוב המלחמות והוויכוחים היו נפתרים מאליהם.

אין טוב בלי רע, ואין יפה בלי מכוער ואין אור בלי חושך ואין רפואה סינית בלי רפואה מערבית (או ההפך) אלה דברים שקל להגיד אבל מאוד קשה ליישם במציאות היום יומית בעולם שבו כולנו תחת עדשת המצלמה והכל חייב להיות מושלם ותמיד וכמה שיותר.

אם לפחות נדע לקבל כבר מלכתחילה שיש בנו הכל, שזה כולל גם דברים לא טובים נדע מתי לשים יד על הלב ולהגיד לאדם שמולנו, ולא רק לאדם הקטן שבתוכנו -"סליחה, אני באמת מצטערת לפעמים זה יוצא לי" כי אנחנו מודעים לעצמנו ולמה שיש בנו לטוב ולרע. עוד מעט אנחנו מתחילים סליחות, זה אף פעם לא רע להתחיל להתאמן כבר מעכשיו..

ממני אליכם עם המון אהבה,

שניה.