דברים הולכים להשתנות

לפני כמה ימים, דיברתי עם חברה שלי צוקי בטלפון. היא עובדת בחנות יהלומים בבורסה והיא סיפרה לי שהגיע אליה לסטודיו לקוח צעיר במיוחד לקנות לעצמו את טבעת היהלום הראשונה שלו, טבעת חותם מזהב 14 קראט ויהלום. כמה צעיר אתם שואלים? מסתבר שלפני חודשיים הוא התגייס לצה"ל והחליט לפנק את עצמו במתנת גיוס צנועה – טבעת יהלום. "את קולטת? מי מבדיל בגיל שלו בכלל בין יהלומים לזרקונים??" וצחקנו מקנאה.

לעומת זאת, ניב חבר טוב שלי שחגג בקיץ האחרון 36 סיפר לי על ההתלבטות שלו להביא חתולה הביתה כי לפני שנתיים הייתה לו אחת אבל היא השתגעה. כלומר, ממש כמו שזה נשמע-היא איבדה את דעתה. ניב היה נעדר הרבה מהבית בגלל העבודה והבדידות הרגה את החתולה. אומרים שיש להם תשע נשמות, אז כנראה שאיפה שהוא בשמינית זה כבר היה מאוחר מידי.

ובאשר לי - אני לאחרונה הרגשתי שאני חייבת לדאוג לעוד משהו, אז התחלתי לגדל בטטה. כזאת שתצמח ותטפס על קירות המרפסת. מסתבר שהדור הצעיר יכול לקנות לעצמו יהלומים ולטפח עסקים עצמאיים, להנות מהחיים ואנחנו, הדור הבוגר יותר רק מחפשים שמישהו יסמוך עלינו. שוב.
מה שגורם לי לחשוב, מי כאן המבוגר האחראי באמת?
כל דור בזמנו אומר "הצעירים האלה.." אבל מה קורה שאותם צעירים יכולים ללמד אותנו דבר או שניים על אחריות ועל החיים החדשים?

סבתא שלי, שתזכה לחיים ארוכים הייתה מספרת לי שבצעירותה הייתה מקלפת ירקות לאישה עשירה בתוניס. את הקליפות של אותם הירקות היא הייתה לוקחת הביתה בסוף היום ומכינה ארוחת ערב למשפחה שלה. ולכן עד היום, כשאוכל נזרק, אפשר לשמוע את הלב שלה נשבר באמירה של "לא חבל?".

כשאתה צעיר, כל מה שאתה רוצה זה להיות גדול, וכשאתה גדול, כל מה שאתה רוצה זה לחזור להיות צעיר. אצל מי יותר טוב? בעולם ששייך לצעירים, אולי אנחנו הפכנו בעצם לילדים מגודלים?

אבל אז חשבתי על זה, דורות עוברים ומשארים אחריהם מורשת, מנהגים וגם ערכים. מה שעוזר לי להסתכל על הדברים אחרת עכשיו, כי גם בטטה כשהיא מתחילה להזדקן היא יולדת דבר חדש. מהריקבון של הזמן, היא מצמיחה דבר חדש ונפלא שמטפס מעלה מעלה. ככה גם הדורות הישנים שלנו, עם הדעות המיושנות עם ההרגלים העתיקים ועם מורשת חזקה הם הצמיחו פה דור חדש של ילדים חזקים, שאפתנים שיודעים דבר או שניים. הם עוד לא התגייסו וכבר יודעים איך העולם הזה מתנהל, לחלקם יש כבר עסקים קטנים שפתחו, הם משקיעים בחיצוניות שלהם אבל לא מזניחים גם את הפנימיות וכן חלקם גם קונים כבר היום יהלומים בהזמנה אישית וחלקם עדיין מרשים לעצמם אפילו לקצת, להישאר ילדים.

ופשוט כך, נכנסים חיים חדשים, ודברים מתחילים להשתנות.
ממני אליכם עם המון אהבה
שניה.