תמונה ראשית

אחריות ותחזוקה



לאן נעלמו כל החייטים, הסנדלרים, השענים ומתקני הטלוויזיות שלנו? אולי זה לא הם, אולי אנחנו אלו שנעלמו להם..

בסיום שיעור הפילאטיס, שוב אני מגלה שרירים שלא ידעתי על קיומם ושוב אני מזיעה כאילו הפכתי לברז אנושי. (מי אתם אנשים שמזלזלים ככה בפילאטיס ואומרים שזה אימון לפנסיונרים?!)המאמנת קוראת לכולם לעבור לתנוחת "כלב מביט מטה" ולצעוד במקום. "זה מותח את השרירים שנתפסו" היא אומרת, ואני, תוך כדי שאני מסתכלת למטה וצועדת במקום, חושבת על זה שבחיים, בניגוד לפילאטיס ראש למטה וצעידה במקום משמע להיתקע.

צילום: אנאל שוורץ
אני מרגישה ככה בשבועיים האחרונים, אני תקועה. משהו בשרירי המצב רוח שלי נתפס ואני לא מצליחה להשתחרר מזה. "התקלקל לי המצב רוח" אני חושפת את הרגשות שלי בקול מול הסידור בתפילת הבוקר. "בבקשה, תתקן לי אותו". אני מתפללת ובוכה, "אני צריכה חדש, הכל חדש" ומקווה שהרעש שיש לי בראש יתחלף בשלווה בלב.


פעם, כשדברים התקלקלו היינו פונים לאנשי מקצוע כדי שיתקנו אותם. מחשבים, טלפונים ניידים, פרטי לבוש ומוצרי חשמל. לחלק מהמוצרים גם הוספנו תשלום עבור "אחריות ותחזוקה" כדי שאם יתקלקל יהיה לנו למי לפנות שיתקן, את חלק מהמוצרים קנינו כבר עם "אחריות לשנה" אבל עם הזמן הבנו שה"אחריות" הזאת שמגיעה עם אותו מוצר לא כוללת בתוכה תיקון עבור הדברים שבאמת משמעותיים לנו. "תיקון מסך זה עם השתתפות עצמית" מודיע לך הבחור מחנות הטלפונים. "ועל קורוזיה גם אין אחריות" ואז אתה מסתכל על אותו איש מקצוע, והוא מסתכל עלייך, כרטיס אשראי בידך ואתה מתחיל לעשות חישוב. אולי כבר בכסף וההשקעה על התיקון כבר עדיף לי לקנות חדש?


הבנו שעל ה"אחריות" הזאת אנחנו בעצם משלמים ביוקר, ולאט לאט עם הזמן לקחנו לאותם אנשי מקצוע את העבודה. כי במקום לתקן מוצר שנהרס לנו אנחנו מעדיפים פשוט להחליף בחדש.

התקלקל? נביא חדש. נהרס? נקנה חדש.
עצוב לי על אותם סנדלרים ואנשי מקצוע שהעבודה שלהם נפגעה מחוסר ביקוש בגלל שהיום לקנות חדש עולה פחות מלתקן ישן, או יותר נכון דורש פחות מאמץ. אבל למה עניין התיקונים ותרבות הצריכה שלנו השתלטה גם על כל הקשור במערכות היחסים שלנו?
לא טוב לי בעבודה? נחליף עבודה.
קושי בקשיים חברתיים? נחליף חברים.
משבר בזוגיות? נזרוק ונמצא חדש.
אחריות ותחזוקה. שניה הדר
אולי למדנו ש"אחריות ותחזוקה" משמעותה בעוד הוצאה והשקעה שכרוכה באנרגיות. אבל אולי כבר התבלבלו לנו ההבדלים בין השניים? אולי כבר אין הבדל בין מסך שנשבר ללב שנשבר והפתרון היחידי הוא להחליף בחדש?


מי מאיתנו לא חשב שבעבודה אחרת, זוגיות אחרת ומקום גאוגרפי אחר, תעשה לו יותר טוב?

זה נשמע הרבה יותר קל מלהיכנס למעבדה ולהסתכל במיקרוסקופ על מה שהתקלקל ולא עובד. ובטח שהרבה יותר פשוט מלשאול: "איך אני משתפר בשביל שיהיה לי טוב? מה אני עושה כדי שהקשרים החברתיים שלי יהיו יותר חזקים? מה אני עושה כדי שהזוגיות שלי תהיה המקום הבטוח שלי? מה אני עושה שבעבודה שלי יהיו מרוצים ממני?" רק שהפעם, אין איש מקצוע שיגיד לנו בדיוק מה הנזק ושנקבל מכשיר חלופי במקום. הפעם אנחנו אלו שצריכים למצוא את הבג ולתקן.

האחריות שלנו לגבי המערכות יחסים שלנו היא אחריות יצרן בלעדית שלנו. ואם לא נתקן, נשקיע ונרצה באמת לפעול למען שיפור של המערכת שלנו כל דבר חדש שנכניס לחיינו, אותו בג יקפוץ שוב ושוב אם לא נתקן באמת.

אחריות ותחזוקה. שניה הדר

וזה היופי אולי בלהביט למטה ולצעוד במקום, שלהבדיל ממה שחשבתי, זה נותן את האפשרות לבדוק איפה אפשר לתקן. לתת צ'אנס להזדמנות שנייה, לתת עוד סיכוי לבחירות שלנו.
ממני אליכם, עם המון אהבה
שניה


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה