ההצגה מספרת את סיפרו של איוון בן סטפן, גוי פולני החי בתקופת השואה, כאשר חייו זוכים לשיפור משמעותי לאחר הירצחם של בני כפרו היהודים , בדמות בגדים חדשים, רהיטים חדשים ובית חדש על כל תכולתו. אולם איוון רדוף על ידי רוח קורבנו היהודי, שאותו רצח ביער, למרות תחנוניו. הסיפור שסיפר לו היהודי לפני שנרצח לא נותן לאיוון מנוח, והוא מחפש נחמה והצדקה אצל אלוהיו הנוצרי הכל יכול. אל העלילה הכתובה ע"י גרינברג בכישרון רב ובעומק בלתי נתפס מצטרפת דמותו של הבן היהודי הפרטיזן, שבא לעשות צדק עם רוצח אביו. פואמה נדירה בעוצמתה הממחיזה על הבמה את ימי האימים של השואה מזווית ייחודית ומעוררת מחשבה, מעובדת להצגה חווייתית ובעלת עוצמה, הרלוונטית גם היום בעידן של אנטישמיות גואה.

אצ"ג מעמת בכתיבתו שני סוגים של יהודים: הגלותי, הרועד כעלה נידף חסר כוחות חיים וכוח להילחם לעומת היהודי החדש הגאה הלוחם והנוקם. אצ״ג מסיים את הפואמה בביטוי עז "לא קידוש ה כי אם מלחמת ה..  

מנכ״ל ״תיאטרון אספקלריא״ חגי לובר אמר: "בתקופה בה יש הרואים את לקח השואה המרכזי כהשוואה בין מדינת ישראל לגרמניה הנאצית ראוי שישמע קולו הצלול העשיר ועז הביטוי של אצ״ג בבחינת לא עוד ומלחמת חורמה ברוע העולמי לעומת הצדק".

כתיבה: אורי צבי גרינברג. בימוי: סלעית אחי – מרים. משחק: חגי לובר. מוזיקה: איילת חן. תפאורה: דודו פנסו. עיצוב תאורה: דב מיאלניק.

צילום: אברהם יצחק מאיר.