השבוע האחרון היה כבד בכל רמות התיאור בכל מקום אפשרי בארץ. לצאת מהמזגן הייתה שאלה של חיים או מוות, לא היה אוויר (מי שהצליח לנשום שאפו גדול), כמות הדאודורנטים שנקנתה שברה את שיא צריכת החשמל לדעתי וכולם רצו לנצל את החום לבילויים ולא הצליחו במשימה הזו לגמרי. מקומות הבילוי במרכז רק נהנו מאירוח הבליינים ותושבי החוץ שהגיעו לתפוס צבע בחופים, אך ככל שהתקדמנו לשעות הצהריים שום אייס קפה ואפילו לא הטוב ביותר, לא הצליח לשכנע את בני האדם להישאר בחוץ לעוד נגיעה של שרב.

השמש הרותחת כאילו נגעה בנו נגיעה של ממש, ואפילו קהל המעשנים הרחב לא הצליח להדליק סיגריה וליהנות מהצורך כי לא היה סירקולציה מספקת לנשום כלום ושום דבר. גם ירושלים נכנסה לסבב החום ובמהלך שעות היום, פשוט  הרגיש לכולנו כאילו חסר רק לבה מבעבעת על רצפת הרחוב וכולנו מסודרים עם כוויות דרגת מוות. היתרון הגדול של ירושלים הוא, שבשעות הערב כאשר השמש שוקעת, האוויר שזורם בין ההרים שלנו מדהים ( כשאני כותבת מדהים, הכול יחסי לרמת החום כן?!) וניתן היה להוציא את האף החוצה בליווי מאוורר נייד ולהסתובב.

מקומות הבילוי בכל מקום בארץ ובירושלים בפרט הכניסו לא מעט כסף לקופה השבוע בערבים החמים, ולא התאמצו הרבה לפרסם את הליינאפ המתוכנן שלהם למשך כל השבוע. אני לא חושבת שקיים סטודנט אחד בעיר שלא יצא בשעות הערב מארבעת קירות ביתו הרותחים, לשתות בירה קרה ומזיעה ויחד איתה גם הוא...נטף מזיעה! הזדהות שכזו, ירושלים התעוררה גם באמצע השבוע ועדיין לא ציינו את אלמנט החופש הגדול שמכריח את רוב התושבים לצאת החוצה ולהעסיק את בני משפחתם.

מה קרה פה בשבוע האחרון הוא למעשה גל חום כבד, מאוד כבד, בלתי ניתן לתיאור ובטח שלא ניתן לסבול אותו. בליינים רבים יצאו מהבית מצוידים בבגדים מינימאליים רק כדי להישאר בקו הנורמאלי השפוי ופקדו את הברים, מסעדות, פאבים ואפילו את המועדונים השונים בעיר. כנראה שזיעה זה דבר דוחה, אך שכולם מזיעים יחד יש בזה משהו קסום. בעלי מקומות הבילוי יכלו לבחור: או לנצל את המומנט הנעים של אוויר ירושלים בערב ולארח מכל הלב, להמציא מבצעים למען הבליין והקופה, או פשוט לחסוך על מאווררים ומזגנים ופשוט לתת לבליין הכי רגוע בעיר לסבול מהחום. לא מעט בחרו באופציית הפינוק, וניתן היה לראות מקומות בילוי רבים בעיר במיוחד בשעות הערב, מארחים כיד המלך את כל מה שרק רצה ליהנות מהרגע.

ציינתי בתחילת הקיץ ואדגיש שוב, זהו הקיץ הפורה ביותר שאני ידעתי בעיר ויש לומר שכל מי שלוקח חלק בדבר מבורך. יש מה לעשות בעיר העונה הזו גם אם אין לנו ים, והלוואי שהחורף שממש עוד כמה חודשים פה ( אין מה לעשות, ירושלמים מרגישים בו ראשונים) לא יאכזב גם הוא ויהווה צניחה למקומות הבילוי.

עד לסוף שבוע הבא, צאו ותבלו ותזיעו כמה שאפשר על רחבת הריקודים

זכרו- אם שותים לא נוהגים

שלכם,

יפית