בירושלים קיים עולם בילויים, אבל מי שמכתיב אותו הוא ללא ספק נציגי הביצה המקומית שקובעים לאן יוצאים, עם מי יוצאים, כמה חברים מצטרפים אלינו ומה לובשים לכבוד אור הזרקורים. הם חיים את המצלמה, העדשה והפלאש! כל הגלריות של המועדונים והברים הכי נחשבים בעיר, חייבים להראות אפילו חבר ביצה אחד או אחת ואם אפשר, שיפתח את הגלריה כולה. אשתף אתכם בתקופה  שנכנסתי לחיי הלילה.. היו כמה ניצנים של חבר'ה מוכרים וידועים שהיו מכתיבים דפוס בילויים ומגיעים בחבורות גדולות למקומות הכי חמים בעיר. בתמימות חשבתי שפושט יש להם הרבה חברים אמיתיים (הייתי משוחררת טרייה). עד מהרה התברר לי שלא כך המצב וקיימת ברנז'ה מסוימת שאינה נעלמת, אלא רק מתחלפת כל פעם מחדש. הצעירים מתבגרים ואת מקומם מחליפים הצעירים בעלי כוח ההשפעה בעיר.

ירושלים ידעה נפילות ועליות מבחינת עולם התרבות שלה ותכנים שהשקיעו בהם בעיר, ומי שבחר לעמוד לצד העשייה בעיר או לא היו ללא ספק אותם חבר'ה "מקובלים". בשנים האחרונות שרר בעיר שקט רועש, שבו לא מעט בליינים עזבו את העיר לטובת העיר הגדולה, אך כמו שכבר שיתפתי אתכם בבלוג הקודם, הם תמיד חוזרים הביתה. בתקופה האחרונה, העיר ששבה לעשייה מבורכת בעולם הלילה, מראה שוב בדגש על הזוהר את ניצני הברנז'ה החדשים שתופסים כל אחד מהם מקום על "השטיח האדום הירושלמי", בהגעתם לכל אירוע נחשב בעיר. חלקם ילדים של... , חלקם דוגמנים, שחקנים או רוצים להיות ותופסים מהם שכן וחלקם פשוט נדחפים.

הברנז'ה הזו שכולם מדברים עליה היא חלק חשוב ביותר מעולם הלילה הירושלמי וכנראה תתקיים פה לעולמים, ולא רק בירושלים אלא בכל מקום בארץ. אם יבואו היפים והנכונים לכל מקום, הפופולאריות שלו תעלה והעסק ישגשג. ירושלים היא עיר קטנה, ולהיות חלק מתוך הביצה המקומית לא כל כך קשה. אפשר להשתמש במראה החיצוני שלנו כדי להתקדם, או פשוט להיות צבוע עם חצי מהעיר. מדור לדור הברנז'ה תתחלף ותמשיך להשאיר אחריה אבק כוכבים בכל תקופה. בלעדיה לא נוכל לקיים עולם תרבות לילי לטוב או לרע. אם אי פעם הברנז'ה תמחק, יחסר צבע בעולם הלילה וחבל!

אני בוחרת באמת שלי, וכנראה שבגלגול הזה לא אקח חלק מהביצה המקומית, אך אפשר לומר היום אחרי שש שנים בחיי הלילה שאני שלמה עם העובדה הזו ואף שמחה בחלקי. עם הזמן הבנתי שבשביל כבוד יש לעבוד, ולא כל אחד היה שורד בתוך הביצה הזו שמושכת אותך כל פעם למטה. בנימוס וחיוך הגעתי ואגיע לכל מקום שהזמינו ואולי עוד יזמינו אותי ואהיה נחמדה לכולם וגם כבליינית וגם כבת אדם.

מה שבטוח, "אם זה טוב או אם זה רע...אין כבר דרך חזרה". טיפחנו דורות של אנשי זוהר ומצלמות שכל כך חיים את הגלאם שאם ניקח להם את זה, הם לא ישרדו. ואנחנו? אני? אוהבים אותם ומשעשעים מהם לא מעט.

עד לסוף שבוע הבא, צאו ותבלו

זכרו- אם שותים לא נוהגים

שלכם,
יפית