והיום בפינה על הקשר בין פעולות שאנחנו עושים לבין האברים שעושים אותן, 

-אנחנו מיידים אבנים או כל דבר אחר המקור הוא במילה יד שאיתה מיידים

-אנחנו מעיינים בספר והמקור הוא במילה עין שבאמצעותה אנחנו מעיינים

-אנחנו מגפפים כלומר נוגעים או מלטפים מהמילה גף או גפיים שזה יד או רגל

-לשון זו שפה ולשון זה גם האיבר בפה שבעזרתו אנחנו מדברים את השפה

-ושני ביטויים  נפוצים: מוסר כליות ובוחן כליות ולב

-לפי קדמוננו הלב הוא מרכז המחשבה והכליות מרכז הרגש, לא ברור אם הם התכוונו ללב ולכליות שאנחנו מכירים היום.  

-הלב והכליות מופיעים בצמידות בתנ"ך כתוב "יסרוני כליותיי" שכן הכליות לפי התנ"ך הן מקום המצפון  וזה ביטוי שמתאים ליסורי מצפון שזה  מוסר כליות.

-כאשר אלוהים שופט את האדם הוא בודק לא רק את המחשבות השכליות כלומר את הלב אלא גם את  המצפון והרגש כלומר את הכליות. והיום כולנו יודעים הרגש הוא בלב והמחשבות בראש.

אך בסופו של דבר היום אנחנו יודעים שהכל בראש.

תמונה באדיבות ויקיפדיה