פרשת בשלח:
 

בוקר טוב מאזינות ומאזינים יקרים!

זוכרים את המשחק ים יבשה? היום נמצא אותו בפרשה.

רוצים לחזור לילדות, משועשעת, משועשע בואו נעשה משהו לשיפור ההרגשה.
נשנה האווירה כי אנו בשבת שירה, על שם שירת הים ששרו משה רבנו ומרים, חגיגות תחילת השנה היו בקטנה, השבת אנו באפטר פרטי מהסוג האמיתי.
נהיה שיכורים ולא מיין, אל תדאגו יש מאין. נשיר בקולי קולות, נרקוד ונצא במחולות ואת הצרות נטביע במצולות; נצחק, ניקרע ובעיקר נקרע את ים סוף ונצחק כל הדרך אל האושר בגב זקוף.
אמרו חז"לינו קשים פרנסתו זיווגו ובריאותו של אדם כקריעת ים סוף, ובינינו -  מי לא זקוק לישועה, ודחוף.

עוזי וזמירת-יה ויהי לי לישועה.

פרשת בשלח מרגיעה: יש תרופה לכל מכה, "מה איתי?", קורא פרעה, וצולל לים בזעקה.

"היי", עונה משה, "בגללך עם ישראל היה במועקה - חבל שלא עמדת בעסקה".

אז מה יש לנו השבוע בסל התרופות? איך אומרים החברה "תרופות ממש מעיפות".

נתחיל עם תרופה לאהבה, שבזכותה בני ישראל עברו בימים בחרבה כפי ששר ליאור נרקיס, כמו קריעת ים סוף לבי חצוי לשניים, ושבני ישראל חצו את המים, שרו להם משמיים: "אהבה היא שיר לשניים." כשיש אהבה - קל כפליים ואיזו תרופה קיבלנו לשפע ופרנסה? מסופר בפרשה משמיים ירד לנו מן, אוכל טעים מעשה ידי אומן. מאסטר שף-חבל על הזמן.

יקרה- צאי מהמטבח יש אוכל מוכן, ואתה - לקרוא בפרשה מוזמן, יישאר לכם גם לטייל המון זמן.

ומה אנו מקבלים לבריאות? עונה לנו הבורא בחביבות,

"כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני השם רופאך", פשוט ככה.

אז מה היה לנו? אהבה, פרנסה וגם בריאות; ואם בכל זאת בחיים יש שפל וגאות, ואנו רוצים לשנות את המציאות, צריך אמונה וודאות, ויש לעשות מעשה אמיצות.

בפרשתנו כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, הם הגיעו לים סוף, וכמובן פחדו להיכנס למים. כשפרעה וחייליו רודפים אחריהם, צועקים בני ישראל לשמיים, ועונה הבורא "מה תצעק אליי, דבר אל בני ישראל ויישאו. הכוח בידכם, אך הם לא זעו ולא נעו".  האמיץ הראשון שקפץ למים היה נחשון ואחריו נכנסו למים כל ההמון, וכשעמדו בניסיון קרה הנס. וגם את תשננו- מותניים לשנס ואנו יוצרים נס. לכן, אם אתם מרגישים כמו בני ישראל שהגיעו מים עד נפש, ואתם רוצים בראש שקט וחופש, תעשו קפיצת נחשון, תעשו משהו בשמחה ובששון, ותרגישו חזקים כמו שמשון.
אגב, לא לגלות... זהו סוד צבאי, אבל המקור - מקראי.

לאחר שקראנו את ים סוף הלאומי ובעיקר הפרטי, נשיר בקולי קולות ונצא במחולות.

ככתוב: "אז ישיר משה את השירה הזאת, ותיקח מרים הנביאה את התוף, ותצאנה כל הנשים בתופים ובמחולות." זו שמחה אמיתית שמשנה גורלות.

ולסיום, נשיר ביחד את השיר "אמן" של ליאורה למילותיה של חמוטל בן זאב:

בתפילה - אמן 
שעולה - אמן 
כל הנשמה תהלל יה 
אמן. 

ותן ברכת שלום ושמור על ביתנו 
קרב אותנו לחלום שבתוכנו 
תן תמיד ברכה במעשה ידינו 
פתח ליבנו שתמיד נשיר לך. 

אלוהי - אמן 
תקוותי - אמן 
עטוף אותנו באהבה 
אמן. 

תן לנו חיים ושמור עלינו 
תן שתתגשם אהבתנו 
תן לנו ברכה האר פנינו 
פתח ליבנו שתמיד נשיר לך. 

לעולם - אמן 
לכולם - אמן 
חזק את רוח האדם 
אמן 

בתפילה - אמן 
לשלום - אמן 
כל הנשמה תהלל יה 
אמן.

אני מאחלת לכם ים אהבה, ים פרנסה וים בריאות,
"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה",
באהבה ובשבת שלום,

אורה.